קרישנמורטי - האם אני יכול להשתנות לחלוטין מהשורש?

Krishnamurti Subtitles

BR76CTM3 - האם אני יכול להשתנות לחלוטין מהשורש?
דיון מס' 3 עם בוהם ושיינברג
ברוקווד פארק, אנגליה
18 במאי 1976

0:10	K: Shall we start where we left off? We were asking, weren't we... why do human beings live this way?	ק: נתחיל מהיכן שהפסקנו? אנו שאלנו, הלא כן למה בני אדם חיים ככה?
0:25	S: What is the root?	ש: מהו השורש?
0:27	K: The turmoil, the confusion... the sorrow behind it all, conflict, violence... and so many people offering different... ways of solving the problems... the Asiatic gurus... and the priests all over the world... and the new books, new… everybody offering a new solution, a new method... a new way of solving the problems. And I'm sure this has been going on for a million years. 'Do this and you will be all right. Do that you'll be all right'. But nothing seems to have succeeded... to make man live in order, happily... intelligently, without any of this... chaotic activity going on. Why can't human beings, so-called educated... knowing all the scientific knowledge... biology, sociology... everything is now open to every human being. Why do we human beings live this way, in this appalling misery? Some of them are conscious, some of them... are unconscious, some of them say... 'Well, this is all right... it's only for a few years and I will die. It's a jolly good business and it doesn't matter'. So, why? What is the… Why?	ק: הבלאגן, הבלבול הצער מאחורי כל זה, קונפליקט, אלימות וכל כך הרבה אנשים מציעים פתרונות שונים דרכים לפתור את הבעיות הגורואים מהמזרח והכמרים בכל העולם והספרים החדשים, חדשים כולם מציעים פתרון חדש, שיטה חדשה דרך חדשה לפתירת הבעיות. ואני בטוח שזה התרחש כבר מזה מיליון שנים. "תעשה כך, ואתה תהיה בסדר. תעשה כך ואתה תהיה בסדר". אבל נראה ששום דבר לא הצליח לגרום לאדם לחיות בתוך סדר בשמחה בחוכמה, בלי כל ה פעילות הכאוטית שמתרחשת. למה בני האדם, המלומדים, מה שנקרא שיש להם את כל הידע המדעי ידע ביולוגי, סוציולוגי הכל עכשיו פתוח לכל אדם. למה אנו בני האדם חיים כך, בתוך האומללות המזעזעת הזאת? חלק מהם מודעים, חלקם לא מודעים, חלקם אומרים "טוב, זה בסדר זה רק כמה שנים ואז אני אמות. זה עסק טוב אבל זה לא משנה". אז, למה? מה ה למה?
2:21	S: Well, I have often said they do it because it gives them... the very sorrow, the very turmoil... the very problems themselves is the security.	ש: ובכן, לעיתים קרובות אמרתי הם עושים זאת כי זה נותן להם הצער עצמו, הבלאגן עצמו הבעיות עצמן הן הביטחון.
2:35	B: I wouldn't… K: That doesn't...	ב: אני לא הייתי ק: זה לא
2:38	B: I don't really think so, I think people just get used to it. They miss anything they are used to but… people get used to scrap fighting and they miss it... when they don't have it. But that isn't the primary reason in my view... why they got started.	ב: אני לא חושב כך, אני חושב שאנשים למעשה התרגלו לזה. הם מתגעגעים לכל דבר שהם התרגלו אליו אבל אנשים מתרגלים להתקוטטויות והם מתגעגעים לזה כאשר אין להם את זה. אבל זה לא הסיבה העיקרית לדעתי למה כל זה התחיל.
2:54	S: What is the primary reason in your view?	ש: מהי הסיבה לדעתך?
2:56	K: That's what we are exploring.	ק: זה מה שאנחנו חוקרים.
2:58	B: I just feel that whatever happens you'll get used to it... and you come to miss it after a while... because you're used to it but that doesn't explain why it's there.	ב: אני מרגיש שמה שלא קורה אתה תתרגל לזה ואתה תתגעגע לזה מתישהו אבל אתה רגיל לזה אבל זה לא מסביר למה זה שם.
3:05	K: I was reading the other day... some writer saying, historically... 5000 years, historically... there've been 5000 wars... thousands of people killed, millions... killed, women crying - you follow? the whole… and still we are going on.	ק: קראתי באותו יום סופר מסוים אומר, מבחינה היסטורית 5000 שנה, מבחינה היסטורית היו 5000 מלחמות אלפי אנשים נהרגו, מיליונים נהרגו, נשים בכו - אתה עוקב? כל ה ועדיין אנחנו ממשיכים.
3:26	S: That's right. I had the same experience. at one time I was working and... a guy said to me that he wanted... to go to Vietnam to fight because otherwise... his life was every night at the bar.	ש: זה נכון. הייתה לי אותה חוויה. יום אחד עבדתי ו אדם אחד אמר לי שהוא רוצה ללכת לויאטנם להילחם כי אחרת החיים שלו היו כל ערב בבר.
3:42	K: I know, but that isn't the reason. Why?	ק: אני יודע, אבל זאת לא הסיבה. למה?
3:46	S: That's not the reason but there is something they hold… we hold on to the conflict and the sorrow.	ש: זאת לא הסיבה אבל יש משהו שהם אוחזים בו אנחנו אוחזים בקונפליקט ובצער.
3:53	K: Is it we like it? S: It's not that we like it; it's almost that we like not liking it. It's a kind of orientation, a kind of... 'If I know my conflict, I know where I am at'.	ק: האם אנו אוהבים את זה? ש: זה לא שאנו אוהבים את זה; זה כמעט כמו אוהבים לא לאהוב את זה. זאת נטייה מסוימת, סוג של "אם אני יודע על הקונפליקט שלי, אני יודע היכן אני עומד".
4:08	K: No. Have we all become neurotic?	ק: לא. האם כולנו נעשינו נוירוטים?
4:11	S: Yes. The whole thing is neurotic.	ש: כן. כל העיניין הוא נוירוטי.
4:16	K: Are you saying that?	ק: אתה אומר כך?
4:20	S: Yes. The whole society is neurotic.	ש: כן. כל החברה היא נוירוטית.
4:25	K: Which means that the entire humanity is neurotic?	ק: שזה אומר שכל האנושות נוירוטית?
4:30	S: I think so. This is the argument we have all the time... Is the society sick? Then if you say the society is sick... which is your judgement, what is the value... you are using for comparison?	ש: אני חושב. זה טיעון שאנו מקבלים כל הזמן האם החברה חולה? אז אם אתה אומר שהחברה חולה שזה השיפוט שלך, מה הערך שאתה משתמש בו בהשוואה?
4:42	K: Which is yourself, who is neurotic.	ק: שזה אתה, שאתה נוירוטי.
4:44	S: Right.	ש: נכון.
4:46	K: So, when you are faced with that... that human beings live this way... and have accepted it for millennia; there have been saviours... there've been gurus, there've been teachers, there've been... you follow? - and yet they go on this way. And you say... we are all half crazy, demented... from top to bottom, corrupt; and I come along, us come along and say, why?	ק: אז, מתי שאתה עומד מול זה שבני אדם חיים ככה וקיבלו את זה במשך אלפי שנים; היו מושיעים היו גורואים, היו מורים, היו אתה מבין? - ועדיין זה נמשך. ואתה אומר אנחנו כולנו חצי משוגעים, לא שפוים מלמעלה למטה, מושחתים; ואני בא, אנחנו באים ושואלים למה?
5:27	S: Why do we do it?	ש: למה אנחנו עושים את זה?
5:29	K: Why? B: Why are we crazy?	ק: למה? ב: למה אנחנו משוגעים?
5:30	S: Why do we keep it up. Why are we crazy? Right. I have it with my children. I say to my children 'This is a sick society. They spend 50 hours a week in front of the television box. That's their whole life'. My children, they laugh at me... all their friends are doing it.	ש: למה אנחנו ממשיכים את זה. למה אנחנו משוגעים? נכון. יש לי את זה אצל הילדים שלי. אני אומר לילדים שלי "זאת חברה חולנית. הם מבלים 50 שעות בשבוע אל מול קופסאת טלוויזיה. זה כל החיים שלהם". הילדים שלי צוחקים עליי כל החברים שלהם עושים ככה.
5:45	K: You know, and moving beyond that - why?	ק: אתה יודע, עכשיו מתקדמים משם - למה?
5:48	S: Why? Without it, what?	ש: למה? בלי זה, אז מה?
5:52	K: No, not without it, what. Why first.	ק: לא, לא בלי זה, מה. מה קודם.
5:54	S: That's what we run into.	ש: זה מה שאנחנו נתקלים בו.
5:56	B: Well, no, that's merely a secondary effect. I think we get to depend on it, as we were saying this morning... to occupy us and so on... and Vietnam might seem some release... from the boredom of the pub, or whatever... but that is secondary.	ב: ובכן, לא, זה רק תוצאה מישנית. אני חושב שאנחנו מתחילים להיות תלוים בזה כמו שאמרנו הבוקר כדי להעסיק את עצמנו וכו' וויאטנם יכולה להיות סוג של שיחרור מהשיעמום של הפאב, או מה שיהיה אבל זה מישני.
6:12	K: And also when I go to Vietnam, or fight the war... all responsibility is taken away from me. Somebody else is responsible - the general.	ק: וגם כאשר אני הולך לויאטנם, או הולך להילחם במלחמה כל המחויבויות שלי נלקחות ממני. מישהו אחר אחראי - הגנרל.
6:22	S: Right.	ש: נכון.
6:23	B: In the old days people used to think... that war would be a glorious thing. When the war started in England everybody was... in a state of high elation. K: High, exactly.	ב: פעם אנשים היו חושבים שמלחמה תהיה דבר אדיר. כשהמלחמה התחילה באנגליה כולם היו בהתרוממות רוח גדולה. ק: התרוממות רוח, בידיוק.
6:31	B: They didn't know what was in store.	ב: הם לא ידעו מה עומד להיות.
6:33	K: They are all united. Why? S: Why?	ק: כולם היו מאוחדים. למה? ש: למה?
6:47	K: Is it that we have started out on the wrong path?	ק: האם זה שהתחלנו ללכת בדרך הלא נכונה?
6:56	S: That's only part of it.	ש: זה רק חלק מזה.
6:58	K: The species don't kill themselves... the animal species... but we are the species that kill each other.	ק: מינים לא הורגים את עצמם מיני חיות אבל אנחנו המין שהורגים אחד את השני.
7:09	S: Right.	ש: נכון.
7:11	K: So looking at all this panorama of horror, and misery... I feel this very strongly because... when I travel all over the place... I see this extraordinary phenomena going on... - in India, in America, here, everywhere... and I say why do people live this way... accept these things... read history, and don't... - you follow? it's no longer concealed. They've become cynical. It's all there.	ק: אז כאשר אנו צופים בכל האימה הזו, האומללות אני מרגיש את זה חזק מאוד בגלל מתי שאני נוסע בעולם אני רואה את התופעה המיוחדת הזו שקוראת - בהודו, באמריקה, כאן, בכל מקום ואני אומר למה בני אדם חיים בצורה כזאת מקבלים את הדברים האלה קוראים היסטוריה, ולא - אתה מבין? זה כבר לא מוסתר. הם נעשו צינים. זה הכל שם.
7:45	S: That's right. They have become cynical.	ש: נכון. הם נעשו צינים.
7:47	B: Nobody believes anything can be done about it, that's one point.	ב: איש לא מאמין שאפשר לעשות משהו, זאת נקודה אחת.
7:50	K: That's it. S: That's it.	ק: בידיוק. ש: בידיוק.
7:52	K: Is it that we feel that we cannot do anything about it?	ק: האם אנו מרגישים שאנחנו לא יכולים לעשות כלום לגבי זה?
7:56	S: For sure. B: That's been an old story. People say human nature is that way.	ש: בטוח. ב: זה סיפור נושן. אנשים אומרים שטבע האדם הוא כזה.
8:00	K: Can never be altered.	ק: לעולם לא ישתנה.
8:01	B: Yes. That's not new at all.	ב: כן. זה לא חדש.
8:03	K: It's not new.	ק: זה לא חדש.
8:05	S: That's certainly true, people feel - or we feel... let's not say 'people' - we feel... like I said this morning... this is the way it is, this is the way we live.	ש: זה בהחלט נכון, אנשים מרגישים, או אנחנו מרגישים בואו לא נגיד "אנשים" - אנחנו מרגישים כמו שאמרתי בבוקר ככה זה, זאת הדרך שבה אנו חיים.
8:15	K: I know, but why don't you change it?	ק: אני יודע, אבל למה אתה לא משנה את זה?
8:20	S: Why don't we change it.	ש: למה אנו לא משנים את זה.
8:27	K: You see your son looking at the television for 50 hours a day... you see your son going off to Vietnam... killed, maimed, blinded - for what?	ק: אתה רואה את הבן שלך צופה בטלוויזיה 50 שעות ביום אתה רואה את הבן שלך הולך לויאטנם נהרג, נפצע, מתעוור - בשביל מה?
8:41	S: Right.	ש: נכון.
8:43	K: Sorry! There have been pacifists, there have been war mongers.	ק: סליחה! היו פצפיסטים, היו מחרחרי מלחמה.
8:54	B: Many people have said 'we don't accept that human nature... is this way, we will try to change it' and it didn't work. So many people did that, right? The communists tried it... the socialists tried it, some others tried it.	ב: הרבה אנשים אמרו "אנחנו לא מקבלים שטבע האדם הוא כזה, אנחנו ננסה לשנות אותו". וזה לא עבד. כל כך הרבה אנשים עשו את זה, נכון? הקומוניסטים ניסו את זה הסוציאליסטים ניסו, אחרים ניסו.
9:07	K: The utopians.	ק: האוטופים.
9:08	B: The utopians, and...there has been so much bad experience... it all adds up to the idea that human nature doesn't change.	ב: האוטופים, והיה כל כך הרבה ניסיון מר כל זה מסתכם לרעיון שטבע האדם לא משתנה.
9:14	K: Change.	ק: משתנה.
9:16	S: You know, when Freud came along, Freud made his studies; he never said that psychoanalysis is to change people. He said, we can only study about people.	ש: אתה יודע, כשפרויד בא, פרויד עשה את המחקרים שלו; הוא מעולם לא אמר שפסיכואנליזה היא כדי לשנות אנשים. הוא אמר, אנחנו יכולים רק ללמוד על בני אדם.
9:25	K: I'm not interested in that. I don't have to read Freud... or Jung, or you, or anybody, it's there right in front of me.	ק: אני לא מתעניין בזה. אני לא צריך לקרוא פרויד או יונג, או אתה, או מישהו, זה שם מולי.
9:32	S: Right. So let's say… that's good. We know this. We know this fact about people... and we also know the fact of the matter is... they don't try to change it. K: So what is preventing them?	ש: נכון. בואו נאמר זה טוב. אנחנו יודעים את זה. אנחנו יודעים את העובדה הזו על אנשים ואנו גם יודעים שלמעשה הם לא מנסים להשתנות. ק: אז מה מונע מהם?
9:46	S: That's the question. That's another fact.	ש: זאת השאלה. זאת עוד עובדה.
9:49	B: People have tried to change it in many cases but...	ב: אנשים ניסו לשנות את זה במקרים שונים אבל
9:51	S: OK. But now let's say that they don't try to change it.	ש: אוקיי. אבל עכשיו בוא נאמר שהם לא ניסו לשנות את זה.
9:54	K: They go to Ashramas, they go to… a dozen ways they have tried to change. But essentially they are the same.	ק: הם הולכים למנזרים, הם הולכים לאי סוף דרכים הם ניסו כדי להשתנות. אבל במהות הם כולם אותו דבר.
10:01	B: I think people cannot find out... how to change human nature.	ב: אני חושב שאנשים לא יכולים למצוא איך לשנות את הטבע האנושי.
10:05	K: Is that it?	ק: זהו זה?
10:06	B: Well, whatever methods have been tried are entirely...	ב: ובכן, לא משנה איזה שיטות ניסו הם לגמרי
10:10	S: Is that it? Or is it the fact that the very nature of the way... they want to change it is part of the process itself?	ש: אז זהו זה? או האם העובדה היא שהטבע עצמו של הדרך שבה הם רוצים להשתנות היא חלק מהתהליך עצמו?
10:16	K: That's what he is saying. S: No, he's…	ק: זה מה שהוא אומר. ש: לא, הוא
10:18	B: Well, no, but I'm saying both. The first point is that... whatever people have tried... has not been guided by an understanding... a correct understanding of human nature.	ב: ובכן, לא, אבל אני אומר שניהם. הנקודה הראשונה היא לא משנה מה בני אדם ניסו לא היה מונחה על ידי הבנה הבנה נכונה של המין האנושי.
10:28	S: So it's guided by this very process itself. The incorrectness.	ש: אז זה מונחה על ידי התהליך עצמו. הלא נכון.
10:32	B: Yes, let's take the Marxists who say... that human nature can be improved but... only when the whole economic... and political structure has altered.	ב: כן, בואו ניקח את המרקסיסטים שאומרים שטבע האדם יכול להשתפר אבל רק כאשר כל הכלכלה המבנה הפוליטי יעבור שינוי.
10:40	K: Altered. B: But then...	ק: יעבור שינוי. ב: אבל אז
10:42	K: They've tried to alter it, but human nature stays the same.	ק: הם ניסו לשנות, אבל טבע האדם נישאר על כנו.
10:44	B: They can't alter it, because human nature is such... that they can't really alter it.	ב: הם לא יכולים לשנות אותו, בגלל שהטבע כזה, הם לא יכולים לשנות אותו.
10:49	K: They've got a class society... they started off no wars, you know...	ק: יש להם חברת מעמדות הם התחילו בלי מלחמות, אתה יודע
10:53	S: But they are using a mechanical way... to make a mechanical change.	ש: אבל הם משתמשים בדרך מכנית ליצור שינוי מכני.
10:57	K: Look at it, you, take yourself; sorry to be personal... if you don't mind; you be the victim!	ק: תראה את זה, אתה, תקח אותך; סליחה על הפניה האישית אם לא אכפת לך; אתה תהיה הקורבן!
11:04	S: I'll be the victim. Pig in the middle!	ש: אני יהיה הקורבן. חזיר באמצע!
11:06	K: Why don't you change?	ק: למה אתה לא משתנה?
11:09	S: Well, I... K: No! Don't give explanations.	ש: ובכן, אני ק: לא! אל תיתן הסברים.
11:15	S: Well, the feel of it is that… the immediate feel of it is that... there is still, there is that… I guess, I'd have to say there is... some sort of false security, the fragmentation... the immediate pleasures that are gotten from the fragmentation; in other words, there is still that movement of fragmentation. That's how come there is not the change. There is not seeing the whole thing.	ש: ובכן, התחושה היא התחושה המיידית של זה היא יש עדיין, יש את ה אני מנחש, אני יגיד שישנו סוג מסוים של ביטחון שיקרי, החלוקה ההנאות המיידיות שבאו מהחלוקה; במילים אחרות, יש את אותה תזוזה של חלוקה. זה למה אין שינוי. אין ראיה של כל העיניין.
11:54	K: When you say that, are you saying, political action... religious action, social action, all separate... all fighting each other almost; and we are that. S: Right.	ק: כשאתה אומר כך, אתה אומר, פעולה פוליטית פעולה דתית, סוציאלית, הכל מופרד הכל נלחמים אחד בשני כמעט; ואנחנו כאלה. ש: נכון.
12:15	K: Is that what you are saying? S: Yes, I'm saying that. We keep getting something back from it, we get these... immediate pleasures and failures, frustrations from these...	ק: האם זה מה שאתה אומר? ש: כן, אני אומר ככה. אנחנו ממשיכים לקבל תגמול מזה, אנחנו מקבלים את ה הנאות המיידיות וכישלונות, תיסכולים מכל זה
12:29	K: Sir, there is a much deeper issue than that.	ק: אדוני, יש עיניין עמוק הרבה יותר מזה.
12:32	S: There's more. My immediate response is, why don't I change? What is it that keeps me from seeing the total? I don't know. I keep coming up with a kind of feeling that... I am getting something. I keep getting something from not changing.	ש: יש יותר. התגובה המיידית שלי, ללמה אני לא משתנה? מה שמונע ממני מלראות את השלם? אני לא יודע. אני ממשיך לבוא עם הרגשה ש אני מקבל משהו. אני ממשיך לקבל משהו מלהישאר כמו שאני.
12:56	K: No. Is it the entity that wishes to change... sets the pattern of change... and therefore the pattern is always the same... under a different colour? I don't know if I'm making myself clear?	ק: לא. האם זאת היישות שרוצה להשתנות מניחה את הדפוס לשינוי ולכן הדפוס הוא זהה כל פעם רק בצבעים שונים? אני לא יודע אם הייתי ברור?
13:16	S: Can you say it in another way?	ש: אתה יכול לומר את זה אחרת?
13:19	K: I want to change. And I plan out what to change... how to bring about this change. The planner is always the same. S: That's right.	ק: אני רוצה להשתנות. ואני מכין תוכנית מה לשנות איך להביא לשינוי הזה. המתכנן הוא אותו דבר כל הזמן. ש: נכון.
13:36	K: But the patterns change.	ק: אבל הדפוסים משתנים.
13:38	S: That's right. Yes. I have an image of what I want.	ש: זה נכון. כן. יש לי תדמית של מה שאני רוצה.
13:43	K: No - patterns change, but I, who want to change... create the patterns of change. S: Yes, that's right.	ק: לא - דפוסים משתנים, אבל אני, שרוצה להשתנות יוצר דפוסים של שינוי. ש: כן, נכון.
13:52	K: Therefore I am the old and the patterns are the new... but the old is always conquering the new.	ק: לכן אני ישן והדפוסים הם חדשים אבל הישן תמיד משתלט על החדש.
13:58	S: Right.	ש: נכון.
14:01	B: But of course when I do that I don't feel that I'm the old...	ב: אבל כמובן כשאני עושה את זה אני לא מרגיש שאני הישן
14:04	K: Of course.	ק: כמובן.
14:05	B: I feel that I'm the new...	ב: אני מרגיש שאני ה
14:06	S: 'I have got a new idea'…	ש: "יש לי רעיון חדש"
14:09	B: But I really don't feel that I'm involved in that old stuff... that I want to change.	ב: אבל אני באמת לא מרגיש שאני מעורב בדבר הישן הזה
14:13	K: Just now, after lunch you were saying... Kabala, that thing, there is a new system.	שאני רוצה להשתנות. ק: עכשיו בידיוק, אחרי ארוחת צהריים אתה אמרת קבלה, הדבר הזה, זאת השיטה החדשה.
14:18	B: Yes.	ב: כן.
14:19	K: Say, if you study this you will be transformed.	ק: נגיד, אם אתה תלמד את זה אתה תעבור שינוי.
14:22	S: That's right.	ש: נכון.
14:23	K: This has been said a 100 million times. 'Do this and you will be transformed'. They try to do it but the centre is always the same.	ק: זה נאמר 100 מיליון פעם. "תעשה את זה ואתה תשתנה". הם מנסים לעשות את זה אבל המרכז תמיד אותו דבר.
14:32	B: But each person who does it... feels that it has never happened before.	ב: אבל כל אחד שעושה את זה מרגיש שזה מעולם לא קרה בעבר.
14:36	K: Yes. My experience through that book is entirely different... but the experiencer is the same old self.	ק: כן. החוויה שלי דרך הספר הזה היתה שונה לחלוטין אבל החווה הוא ה"אני" הישן.
14:46	S: The same old thing, right.	ש: אותו דבר נושן, נכון.
14:50	K: I think that is one of the root causes of it.	ק: אני חושב שזה אחד מהסיבות העמוקות של זה.
14:53	S: Yes, yes.	ש: כן, כן.
14:54	B: It's a kind of sleight of hand trick whereby the thing... which is causing the trouble is sort of put into position... as if it were the thing that were trying to make the change. You see, it's a deception.	ב: זה סוג של אחיזת עיניים שכשהדבר שגורם את הצרות, כאילו שם את עצמו בעמדה כביכול שהוא הדבר שמנסה לגרום לשינוי. אתה מבין, זאת אשליה.
15:08	K: I'm deceiving myself all the time by saying... 'I am going to change that, become that', then if it doesn't… and so on and on. Is that it? S: That begins to get at it…	ק: אני משלה את עצמי כל הזמן כשאני אומר "אני הולך לשנות את זה, להיעשות כזה", אז אם זה לא וכולי וכולי. האם זה כך? ש: זה מתחיל להיכנס לזה
15:24	K: No, no. Look at yourself and say 'Is that it?' You read Hindu... wait a minute - Hindu, or some book.	ק: לא, לא. תסתכל על עצמך ותאמר "האם זה כך?" אתה קורא הינדו חכה דקה - הינדו, או איזה ספר.
15:34	S: Right.	ש: כן.
15:35	K: And say 'Yes, how true that is... I am going to live according to that'. But the 'me' that's going to live according to that... is the same old me.	ק: ואומר "כן, כמה נכון זה אני הולך לחיות לפי זה". אבל ה"אני" שהולך לחיות לפי זה הוא אותו "אני" נושן.
15:44	S: Right. But we have… We run into this in... I think that all systems, for instance, of therapy... with patients, the patient will say... the doctor is going to be the one... who is going to help him. And then... when they see that that doctor is...	ש: נכון. אבל יש לנו אנחנו פוגשים את זה ב אני חושב כל השיטות, לדוגמה, של תרפיה עם מטופלים, המטופל יגיד הרופא הולך להיות האחד שהולך לעזור לו. ואז כשהם רואים שהדוקטור
16:03	K: ...is like you.	ק: הוא כמוך.
16:05	S: ...is like you or is not going to help you, then… they are supposed to get better, they are supposed to be well... but in fact they have never touched... that central issue, which is that... 'I thought that somebody could help me'. So then they go to something else... most of them go to another theory.	ש: הוא כמוך או שהוא לא הולך לעזור, אז הם אמורים להרגיש יותר טוב, הם אמורים להיות בריאים אבל למעשה הם מעולם לא נגעו בעיניין המרכזי, שהוא "אני חשבתי שמישהו יוכל לעזור לי". אז הם הולכים למישהו אחר רובם הולכים לתיאוריה אחרת.
16:23	K: Another guru…	ק: גורו אחר
16:24	S: Another guru, another type of thing... whether it's a mind guru...	ש: גורו אחר, עוד משהו חדש
16:27	K: This afternoon there was a man here... talking about a new guru... or an old guru - it's all the same old stuff.	בין אם זה גורו של המיינד ק: אחר הצהריים היה פה אדם שדיבר על גורו חדש או גורו ישן - זה אותו דבר.
16:39	S: You are really getting at the issue... the fact that the root is this belief... that something can help you.	ש: אתה באמת מבין את העיניין העובדה שהשורש הוא האמונה הזו שמשהו יוכל לעזור לך.
16:47	K: No, no. The root remains the same, and we trim the branches.	ק: לא, לא. השורש נשאר אותו דבר, ואנחנו חותכים את הענפים.
16:55	B: I think the root is something we don't see... because we put it in the position... of the one who is supposed to be seeing.	ב: אני חושב שהשורש הוא משהו שאנו לא רואים משום שאנחנו שמים את זה בעמדה
17:01	K: Yes.	של אחד שאמור להיות אחראי לראיה. ק: כן.
17:03	S: Say that another way.	ש: תגיד את זה אחרת.
17:05	B: It is a sort of conjuring trick. We don't see the root... because the root is put into the position of somebody... who would be looking for the root. I don't know if you see it...	ב: זה מעין טריק של קוסמים. אנחנו לא רואים את השורש כי השורש מוכנס לעמדה של מישהו שיחפש אחרי השורש.
17:16	K: Yes. The root says 'I'm looking for the root'.	אני לא יודע אם זה ברור ק: כן. השורש אומר "אני מחפש את השורש".
17:20	B: It's like the man who says 'I'm looking for my glasses'... and he's got them on! S: Or like that Sufi story... 'I am looking for the key'... the one about 'I'm looking for the key over here'... You know the story? The Sufi, the guy comes along... and the guy is crawling around under... the lightpost, and he's looking for… a guy comes along and says 'What are you doing there?'. 'I'm looking for my key'. - 'Did you lose it here?'... 'No, I lost it over there... but there is more light over here'. (Laughter)	ב: כמו איש שאומר "אני מחפש את המשקפים שלי" והם נמצאים עליו! ש: או כמו הסיפור הסופי "אני מחפש את המפתח" זה שמספר על "אני מחפש את המפתח שם" אתה מכיר את הסיפור? הסופי, אדם מגיע והבן אדם זוחל מסביב ל עמוד תאורה, ומחפש אחר איש מגיע ואומר "מה אתה עושה שם?". "אני מחפש את המפתח שלי". - "איבדת אותו כאן?" "לא, איבדתי אותו שם אבל כאן יש יותר אור". (צחוק)
17:48	B: We throw the light on the other part.	ב: אנחנו שמים אור על החלק האחר.
17:53	K: Yes, sir. So if I want to change... because I don't want to live that way... I don't want to follow anybody... because they are all like the rest of the gang. I don't accept any authority in all this.	ק: כן, אדוני. אז אם אני רוצה להשתנות כי אני לא רוצה לחיות ככה אני לא רוצה להקשיב לאף אחד כי הם כמו כל שאר הכנופיה. אני לא מקבל סמכות בכל זה.
18:12	S: Yes.	ש: כן.
18:15	K: Authority arises only when I am confused.	ק: סמכות נוצרת רק כאשר אני מבולבל.
18:18	K: When I am in disorder. S: That's right.	ק: כשאני באי-סדר. ש: נכון.
18:21	K: So I say, can I completely change at the very root?	ק: אז אני אומר, האם אני יכול להשתנות בתוך השורש עצמו?
18:29	B: Let's look at that because you are saying 'I'... there seems to be confusion in the language... because to say 'I'...	ב: בואו נסתכל על זה בגלל שאתה אומר "אני" נראה שישנו בילבול בשפה
18:36	K: Confusion of language.	כי כדי להגיד "אני"
18:38	B: It makes it hard because you say 'I'm going to change…' It's not clear what I mean by 'I'. K: The 'I' is the root.	ק: בילבול של השפה. ב: זה מקשה על זה בגלל שאתה אומר "אני הולך להשתנות" זה לא ברור מה אני מתכוון ב"אני". ק: ה"אני" הוא השורש.
18:45	B: The 'I' is the root, so how can 'I' change?	ב:"אני" הוא השורש, אז איך "אני" יכול להשתנות?
18:47	K: That's the whole point.	ק: זה כל הנקודה.
18:49	B: The language is confusing because you say... 'I've got to change at the root', but I'm the root.	ב: השפה מבלבלת בגלל שאתה אומר "אני צריך להשתנות מהשורש", אבל אני השורש.
18:55	K: Yes. B: So what's going to happen?	ק: כן. ב: אז מה הולך לקרות?
18:58	S: What's going to happen, yes.	ש: מה הולך לקרות, כן.
19:00	K: No. How am I not to be I?	ק: לא. איך אני יכול לא להיות "אני"?
19:05	S: That's the question. B: What do you mean by that?	ש: זאת השאלה. ב: למה אתה מתכוון?
19:11	S: How am I not to be I. But let's roll it back a minute. You state that you are not going to accept any authority.	ש: איך אני יכול לא להיות אני. אבל בואו נלך אחורה. אתה אומר שאתה לא הולך לקבל שום סמכות.
19:22	K: Who is my authority? Who? They have all told me 'Do this, do that... do the other. Read this book and you will change. Follow this system, you will change. Identify yourself with god, you will change'. But I remain exactly as I was before... in sorrow, in misery... in confusion, looking for help... and I choose the help which suits me most.	ק: מיהו הסמכות? מי? הם כולם אמרו לי "תעשה את זה, תעשה את זה תעשה דבר אחר. תקרא ספר כזה ואתה תשתנה. תעקוב אחרי השיטה, אתה תשתנה. תזדהה עם אלוהים, אתה תשתנה". אבל נותרתי בידיוק כפי שהייתי קודם. בצער, באומללות בבלבול, מחפש עזרה ואני בוחר את העזרה שמתאימה לי הכי טוב.
19:53	S: Can we stop here for a minute? What would you say... I mentioned something about psychiatry... and I'd like to get something straight if we can. There is this whole theory... and gurus have it, they don't talk about it, but they have it... and there is in all psychiatry, that is the theory... that if I go along with the authority... to where I see my addiction to authority... then I'll free myself from the authority. You know that?	ש: אפשר לעצור לדקה? מה את תגיד אני הזכרתי משהו לגבי פסיכיאטריה ואני הייתי רוצה להבהיר משהו אם נוכל. ישנה תיאוריה שלמה ולגורואים יש אותה, הם לא מדברים עליה, אבל יש להם אותה וישנה גם בכל הפסיכיאטריה, התיאוריה היא שאם אני ילך עם הסמכות לאן שאני יראה את ההתמכרות שלי לסמכות אז אני ישתחרר את עצמי מהסמכות. אתה יודע את זה?
20:19	K: Yes. The communists say... 'Freedom comes at the end of good discipline. And discipline is what I tell you'.	ק: כן. הקומוניסטים אומרים "חופש בא בסוף של משמעת טובה. ומשמעת היא מה שאני אומר".
20:27	B: Yes, at the end of it... there is the dictatorship of the proletariat.	ב: כן, בסוף של זה יש דיקטטור למעמד הפועלים.
20:31	S: Right. In other words... by giving myself over, I will discover my error. Now, what do you want to say about that?	ש: נכון. במילים אחרות אני נותן את עצמי, אני יגלה את הטעות שלי. עכשיו, מה אתה רוצה להגיד על זה?
20:41	B: Isn't that obvious?	ב: זה לא ברור?
20:43	S: Right. It's obvious that... I'm doing the same thing, and then I see... the failure of this authority, but there is a thesis there... that if I see the particular of my following authority... then I will see the universal in the root.	ש: נכון, זה ברור ש אני עושה את אותו דבר, ואז אני רואה את הכישלון של הסמכות, אבל ישנה תזה פה שאם אני רואה את הפרט במעקב שלי אחר סמכות אז אני יראה את האוניברסליות של השורש.
21:01	B: But why do you have to follow the authority to see authority? This is one of the questions. Do you have to deceive yourself... in order to understand self-deception? (Laughter)	ב: אבל למה אתה צריך לעקוב אחר סמכות כדי לראות סמכות? זאת אחת השאלות. אתה חייב להונות את עצמך בכדי להבין הונאה עצמית? (צחוק)
21:18	K: Yes sir. Is it possible for a human being... to change at the very root of his being? They have tried different ways, - Zen - you follow? 10 different, umpteen different ways to change man... rewarding him, punishing him, promising him. Nothing has changed, or brought about this miraculous change. And it's a miraculous change.	ק: כן אדוני. האם זה אפשרי בשביל בן האדם להשתנות בשורש עצמו של קיומו? הם ניסו דרכים שונות, - זן - אתה מבין? 10 טריליון דרכים שונות לשנות את האדם לתת לו שכר, להעניש אותו, להבטיח לו. שום דבר לא שינה, או הביא לשינוי המיוחל. וזה שינוי בגדר נס.
21:57	S: It would be, yes, yes.	ש: זה יהיה, כן, כן.
22:00	K: It is. Everybody promises, do this, do that, do the other.	ק: זה כן. כולם מבטיחים, לעשות את זה, או את זה.
22:05	S: Right.	ש: נכון.
22:07	K: And I, we come along and say 'Look, I don't want to... accept any authority'. S: Right.	ק: ואני, אנחנו באים ואומרים "תראה, אני לא רוצה לקבל סמכות". ש: נכון.
22:16	K: Because you have misguided everybody. All the authorities.	ק: כי אתם הטעתם את כולם. כל הסמכויות.
22:22	S: Authority... K: ...in itself is disorder.	ש: סמכות ק: בפני עצמה היא אי-סדר.
22:26	S: Right.	ש: נכון.
22:28	K: Authority exists because human beings are in disorder. The disorder has created them, not clarity, not compassion... not something entirely different. The disorder has created them. So why should I follow them? Though they promise, do this, discipline yourself... according to this way, ultimately you'll be free. I reject all that. Intelligently, because I see. It isn't a cantankerous rejection... it's a reasonable, sane rejection. So how do I proceed? I've got 50 years to live. I don't know about the future, may be... I'll find out, but I have got 50 years to live properly. What is the correct action?	ק: סמכות קיימת בגלל שבני האדם נמצאים באי-סדר. האי-סדר יצר את הסמכות, לא צלילות, לא חמלה לא משהו שונה לגמרי. האי-סדר יצר אותם. אז למה אני צריך ללכת אחריהם? למרות שהם מבטיחים, תעשה כך, תכניס משמעת בעצמך לפי הדרך הזאת, בסוף אתה תהיה חופשי. אני דוחה את כל זה. בצורה אינטלגנטית, כי אני רואה. זאת לא דחייה רגזנית זאת דחייה עם היגיון ושפיות. איך אני ממשיך? יש לי 50 שנה לחיות. אני לא יודע על העתיד, אולי אני ימצא, אבל יש לי 50 שנה לחיות נכון. מה הפעולה הנכונה?
23:36	S: What is the correct action to live properly?	ש: מהי הפעולה הנכונה לחיות נכון?
23:40	K: That's all. To be sane! S: To be sane.	ק: זה הכל. להיות שפוי! ש: להיות שפוי.
23:44	K: Not to be neurotic. Who is going to tell me? The communists? Marx? Lenin? Mao? The Pope? Or the local priest? Who is going to tell me? Because they don't act rightly either.	ק: לא להיות נוירוטי. מי יגיד לי? הקומוניסטים? מרקס? לנין? מאו? האפיפיור? או הכומר המקומי? מי יגיד לי? כי הם לא פועלים נכון גם.
24:12	S: We have a whole group of people... who don't say that they'll tell you... a whole group of people who say... 'See how you follow me... if you follow me, see your tendency to follow me…	ש: יש לנו קבוצה שלמה של אנשים שלא אומרים שהם יגידו לך קבוצה שלמה של אנשים שיגידו "תראה איך אתה הולך אחריי אם אתה הולך אחרי, תראה את הנטייה שלך ללכת אחריי
24:27	K: Yes, yes. B: I understand that.	ק: כן, כן. ב: אני מבין את זה.
24:29	S: The business of self-deception. To see through your own self-deception.…	ש: העסק של ההונאה העצמית. לראות דרך ההונאה העצמית שלך
24:34	B: That's really an impossible trick... because if you say 'Follow me and deceive yourself'... then you must genuinely deceive yourself, and you can't see.	ב: זה באמת תרגיל בלתי אפשרי כי אם אתה אומר "תלך אחריי ותשלה את עצמך" אז אתה חייב באמת להשלות את עצמך, ואתה לא יכול לראות זאת.
24:41	S: That's right, but the thesis is that... if you deceive yourself, you will see... your own tendency to self-deception... which you don't see.	ש: נכון, אבל התזה היא כזאת אם אתה משלה את עצמך, אתה תראה את הנטייה שלך להונאה עצמית
24:49	B: But that must be authority because... it doesn't make sense to say that... if I deceive myself I'm going to see through deceiving myself. The whole point of self-deception is... if I am really doing it right... I don't know what I am doing. S: Right.	שאתה לא רואה. ב: אבל זאת חייבת להיות סמכות כי זה לא הגיוני להגיד אם אני הולך להשלות את עצמי אני יראה דרך האשליה העצמית. כל הנקודה של הונאה עצמית היא אם אני עושה את זה נכון
25:02	B: Therefore how do you guarantee to me that I can see... through self-deception by deceiving myself?	אני לא יודע שאני עושה את זה. ש: נכון. ב: לכן איך אתה מבטיח לי שאני יכול לראות
25:07	S: Because I am going to show you through your… I am not going to participate; I am going to be here and you are going to deceive yourself... and then you'll see this authority in action... the way you need authority.	דרך ההונאה העצמית על ידי להונות את עצמי? ש: כי אני הולך להראות לך דרך ה אני לא הולך להתערב; אני הולך להיות כאן ואתה הולך להשלות את עצמך ואז אתה תראה את הסמכות הזאת בפעולה
25:18	K: You are talking about group therapy…	אתה הדרך שבה אתה זקוק לסמכות.
25:20	S: I am talking about a kind of psychotherapy, right.	ק: אתה מדבר על טיפול קבוצתי ש: אני מדבר על סוג של פסיכותרפיה, נכון.
25:23	B: Why do I need to go through all that to see self-deception? You see, it's not clear.	ב: למה אני צריך ללכת דרך כל זה כדי לראות הונאה עצמית?
25:29	S: No, it's not clear. But that is the only way - in other words... you are so desperately in need. You need me desperately. K: I don't need you!	אתה רואה, זה לא ברור. ש: לא, זה לא ברור. אבל זאת הדרך היחידה - במילים אחרות אתה כל כך נזקק.
25:37	S: No, but he does.	אתה צריך אותי נואשות. ק: אני לא צריך אותך! ש: לא, אבל הוא כן.
25:40	K: That is fundamentally wrong.	ק: זה בבסיס לא נכון.
25:42	B: I'm accepting authority. Right?	ב: אני מקבל סמכות. נכון?
25:45	S: Yes, you are fundamentally... That's right. He is fundamentally wrong. Here he is... he is fundamentally wrong! K: Tell him that!	ש: כן, אתה במהות בידיוק. הוא טועה ביסוד. הנה הוא
25:51	S: You are fundamentally wrong. He did not hear me.	הוא טועה ביסוד! ק: תגיד לו את זה! ש: אתה טועה ביסוד. הוא לא שמע אותי.
25:54	K: No. Don't allow him to appeal to you.	ק: לא. אל תתן לו לערער אותך.
26:01	S: You mean, don't play along in this absurdity.	ש: אתה מתכוון, אל תשחק במשחק האבסורד הזה.
26:05	K: I can't help you. S: I can't help you.	ק: אני לא יכול לעזור לך. ש: אני לא יכול לעזור לך.
26:08	K: Because I'm like you. B: I'll take my trade elsewhere!	ק: כי אני כמוך. ב: אני יקח את העיסוקים שלי למקום אחר!
26:11	S: He'll go somewhere else.	ש: הוא ילך למקום אחר.
26:13	K: If everybody said 'I can't help you'... you have to do it yourself, look at yourself... then the whole thing is beginning to act.	ק: אם כולם אמרו "אני לא יכול לעזור לך" אתה צריך לעשות זאת בעצמך, תסתכל על עצמך אז כל העיניין מתחיל לפעול.
26:22	S: Right. But the whole thing doesn't work like that. There are a lot of people who will be willing... to deceive him for a few dollars.	ש: נכון. אבל כל העיניין לא עובד בצורה כזאת. ישנם המון אנשים שיהיו מוכנים
26:29	K: We know they are all neurotic people. Here is a man who says 'I am neurotic... I won't go to any other neurotic... to become sane'. I know. So what does he do? He doesn't accept any authority... because I have created... out of my disorder, the authority.	להונות אותו עבור כמה דולרים. ק: אנחנו יודעים שהם כולם אנשים נוירוטים. הנה לך אדם שאומר "אני נוירוטי אני לא ילך לשום נוירוטי אחר כדי להפוך לשפוי". אני יודע. אז מה הוא עושה? הוא לא מקבל שום סמכות כי אני יצרתי
26:59	B: Yes, that's merely the hope that somebody knows what to do.	מתוך האי-סדר שבי, את הסמכות. ב: כן, זאת תקווה ותו לא שמישהו יודע מה לעשות.
27:02	K: Yes.	ק: כן.
27:03	B: Because I feel this chaos is too much for me and I just assume... that somebody else can tell me what to do. But that comes out of this confusion. In other words…	ב: כי אני מרגיש שהכאוס הזה הוא יותר מידי בשבילי ואני מניח שמישהו אחר יוכל להגיד לי מה לעשות. אבל זה נובע מהבילבול. במילים אחרות
27:12	S: Yes, the disorder creates the authority.	ש: כן, האי-סדר יוצר את הסמכות.
27:15	B: The authority, yes.	ב: הסמכות, כן.
27:16	K: Of course. In the school I have been saying... 'if you behave properly there is no authority'. The behaviour we have all agreed to... punctuality, cleanliness, this or that. If you really see it... you have no authority.	ק: כמובן. בבית ספר אני אמרתי "אם אתה תתנהג בצורה נאותה אין שום סמכות". ההתנהגות שכולנו הסכמנו לה הקפדה, ניקיון, כל זה. אם אתה באמת רואה זאת אין לך סמכות.
27:37	S: Yes, I see that. That is a key point, the disorder itself creates the need for authority.	ש: כן, אני רואה את זה. זאת נקודת מפתח, האי-סדר עצמו יוצר את הצורך בסמכות.
27:45	K: Look what has happened in India. Mussolini is a perfect example. Trains run properly (laughs)…	ק: תראה מה קרה בהודו. מוסוליני הוא דוגמה מושלמת.
27:51	B: It doesn't actually create a need for authority. It creates among people the impression... that they need authority to correct the disorder... that would be more exact. K: Right.	רכבות נוסעות טוב (צחוק) ב: זה לא באמת יוצר את הצורך בסמכות. זה יוצר אצל אנשים את הרושם שהם צריכים סמכות כדי לתקן את האי-סדר
28:00	B: Because authority, they don't need it at all... because it's just destructive.	זה יהיה מדויק יותר. ק: כן. ב: משום שסמכות, הם לא זקוקים לה כלל
28:04	S: Right, right.	כי היא הרסנית ותו לא. ש: כן, כן.
28:08	K: So let's start from there. I reject all this - being not insane. In the rejection of authority I have become very sane. I'm beginning to become sane.	ק: אז בואו נתחיל משם. אני פוסל את כל זה - היות ואני שפוי. בדחיית הסמכות נעשתי מאוד שפוי. אני מתחיל להפוך לשפוי.
28:26	K: So I say, I know I am neurotic; a human being says... I know, now what shall I do? What is the correct action in my life? Can I ever find it, being neurotic? I can't. So I won't ask what is the right action. I will say now... can I free my mind, the mind... from being neurotic, is it possible? I won't go to Jerusalem, I won't to - you follow? to Rome, I won't go to any new… Park Avenue doctor - nobody. S: Right.	ק: אז אני אומר, אני יודע שאני נוירוטי; בן אדם אומר אני יודע, מה אני יעשה עכשיו? מהי הפעולה הנכונה בחיי? האם אני ימצא את זה אי פעם, כאשר אני נוירוטי? אני לא יכול. אז אני לא ישאל מהי הפעולה הנכונה. אני יגיד עכשיו האם אני יכול לשחרר את הנפש שלי, הנפש מלהיות נוירוטית, האם זה אפשרי? אני לא יסע לירושלים, אני לא - אתה מבין? לרומא, אני לא ילך לשום רופא מפארק אווניו - אף אחד. ש: נכון.
29:16	K: Because I'm very serious now. I am deadly serious because that is my life.	ק: כי אני מאוד רציני עכשיו.
29:21	S: Right.	אני רציני רצח בגלל שמדובר בחיים שלי.
29:22	B: But then, you have to be so serious… then you said that in spite of the immense pressure to escape...	ש: נכון. ב: אבל אז, אתה חייב להיות כל כך רציני אז אמרת שלמרות הלחץ האדיר לברוח
29:27	K: I won't.	ק: אני לא.
29:29	B: You won't. But I am saying... one will feel at this juncture... there'll probably be an intense pressure towards escape... saying this is too much. K: No sir. You see what happens…	ב: אתה לא. אבל אני אומר האדם ירגיש בצומת הזו יתכן ויהיה לחץ אדיר מאוד לבריחה שזה "יותר מידי". ק: לא אדוני. אתה רואה מה קורה
29:40	S: Actually it's not what happens. B: Why?	ש: למעשה זה לא מה שקורה. ב: למה?
29:42	K: When I reject authority, I've much more energy.	ק: מתי שאני פוסל סמכות, יש לי יותר אנרגיה.
29:45	S: Tremendous energy.	ש: אנרגיה אדירה.
29:46	B: Yes, if you reject the authority.	ב: כן, אם אתה דוחה סמכות.
29:48	K: Because I am now concentrated to find out.	ק: משום שעכשיו אני מרוכז על מנת למצוא.
29:51	S: That's right. That is what happens…	ש: נכון. זה מה שקורה
29:53	K: I'm not looking to anybody.	ק: אני לא מחפש אחר אף אחד.
29:55	S: In other words, then I have to… I have to be rawly open to 'what is' - that's all I've got.	ש: במילים אחרות, אז אני חייב להיות מאוד פתוח ל"מה שיש" - זה כל מה שיש לי.
30:03	K: So what shall I do?	ק: אז מה אני אעשה?
30:05	S: When I am rawly open to 'what is'?	ש: כאשר אני פתוח מאוד ל"מה שיש"?
30:07	K: Not open. Here is a human being, caught in all this... what shall he do? No authority; knows social discipline is immoral. Right?	ק: לא פתוח. הנה בן אדם, שלכוד בכל זה מה אני יעשה? אין סמכות; בידיעה שמשמעת חברתית היא לא מוסרית. נכון?
30:29	S: Then it's the intense alertness…	ש: אז יש את העירנות החזקה הזו
30:32	K: No. Tell me. Tell me - you are a doctor... tell me what I am to do. I reject you.	ק: לא. תגיד לי. תגיד לי -אתה הרופא ש: תגיד לי מה אני לעשות. אני דחיתי אותך.
30:38	S: Right.	ש: נכון.
30:40	K: Because you are not my doctor, you are not my authority.	ק: כי אתה לא הרופא שלי, אתה לא הסמכות שלי.
30:43	S: Right.	ש: נכון.
30:44	K: You don't tell me what to do, because you are confused.	ק: אתה לא אומר לי מה לעשות, כי אתה מבולבל.
30:48	S: Right.	ש: נכון.
30:49	K: So you have no right to tell me what to do.	ק: אז אין לך זכות להגיד לי מה לעשות.
30:51	S: Right.	ש: נכון.
30:54	K: So I come to you as a friend and say... 'Let's find out. Because you are serious and I'm serious'.	ק: אז אני בא אליך כחבר ואומר "בוא נברר. כי אתה רציני ואני רציני".
31:00	S: That's right. K: Let's see how...	ש: נכון. ק: בוא נראה איך
31:02	S: We can work together…	נוכל לעבוד יחד
31:05	K: No, no, be careful. I'm not working together.	ק: לא, לא, תזהר. אני לא עובד יחד איתך.
31:09	S: You are not going to work together?	ש: אתה לא הולך לעבוד ביחד?
31:11	K: No. We are together investigating.	ק: לא. אנחנו ביחד חוקרים.
31:13	S: Together investigating. OK, we won't call it…	ש: ביחד חוקרים. אוקיי, לא יקרא לזה
31:16	K: No, no. Working together means co-operation.	ק: לא, לא. לעבוד יחד משמעו שיתוף פעולה.
31:20	S: Right.	ש: נכון.
31:22	K: I'm not co-operating. I say you are like me. What am I to co-operate with?	ק: אני לא משתף פעולה. אני אומר שאתה כמוני.
31:29	S: You don't want to co-operatively investigate?	עם מה אני ישתף פעולה?
31:31	K: No. Because you are like me. S: That's right.	ש: אז אתה לא רוצה לחקור תוך שיתוף פעולה? ק: לא. כי אתה כמוני. ש: זה נכון.
31:36	K: Confused, miserable, unhappy, neurotic. Sorry!	ק: מבולבל, אומלל, עצוב, נוירוטי. סליחה!
31:40	S: Right, right.	ש: נכון, נכון.
31:42	K: So I say 'How can we co-operate?' We can only co-operate in neuroticism.	ק: אז אני אומר "איך נוכל לשתף פעולה?" אנו יכולים לשתף פעולה רק בתוך הנוירוטיות.
31:48	S: That's right. You mean we will collude essentially to… deceive ourselves. So what are we going to do?	ש: נכון. אתה מתכוון שאנחנו נשתף פעולה למעשה כדי להשלות את עצמנו. אז מה נעשה?
31:56	K: So can we investigate together?	ק: אז הנוכל לחקור ביחד?
31:59	S: That's a very interesting question. Can we? How can we both investigate together if we are both neurotic?	ש: זאת שאלה מעניינת. נוכל? איך נוכל לחקור ביחד אם שנינו נוירוטים?
32:05	K: No. So I say 'Look... I am going to first see in what ways I am neurotic'.	ק: לא. אז אני אומר "תראה אני הולך לראות קודם את כל הדרכים שבהם אני נוירוטי".
32:13	S: OK. All right. Let's look at it.	ש: אוקיי. בסדר. בוא נסתכל על זה.
32:16	K: Yes, look at it. In what way am I neurotic? A human being... who comes from New York, or Tokyo... or Delhi, or Moscow, or wherever it is. He says 'I know I am neurotic... society is neurotic, the leaders are neurotic... and I am the world and the world is me'. So I can't look to anybody. See what that gives you, what it does?	ק: כן, תסתכל על זה. באיזה אופן אני נוירוטי? בן אנוש שמגיע מניו-יורק, או טוקיו או דלהי, או מוסקבה, או מאיפה שלא יהיה. הוא אומר "אני יודע שאני נוירוטי החברה נוירוטית, המנהיגים נוירוטים ואני הוא העולם ועולם הוא אני". אז אני לא יכול לחפש אחר אף אחד. תראה מה זה נותן לך, מה זה עושה?
32:49	S: It really puts you straight up there in front.	ש: זה באמת שם אותך היישר לחזית.
32:54	K: It gives you a tremendous sense of integrity.	ק: זה נותן לך תחושה חזקה של שלמות.
32:59	S: Right. You have the ball in your hands, now run with it.	ש: נכון. הכדור בידיים שלך, עכשיו תרוץ איתו.
33:12	K: Now, can I - 'I' being a human being... Can I look at my neurotic things? Is it possible to see my neuroticism? What is neuroticism? What makes me neurotic? All these things that are put into me... into me in the sense of the 'me' that has... collected all this, which makes the 'me'. Can my consciousness empty all that?	ק: עכשיו, האם אני יכול - "אני" בהיותי בן אנוש האם אני יכול להסתכל על הנוירוטיות שלי? האם זה אפשרי לראות את הנוירוטיות שלי? מהי נוירוטיות? מה הופך אותי לנוירוטי? כל הדברים הללו שמוכנסים לתוכי לתוכי במובן של ה"אני" ש אסף את כל זה, שיוצר את מכלול שהוא ה"אני". האם התודעה שלי יכולה לרוקן את כל זה?
33:46	S: Your consciousness is that though.	ש: אך התודעה שלך היא כל זה.
33:51	K: Of course. B: Is it only that?	ק: כמובן. ב: האם זה רק זה?
33:54	K: For the moment I am limiting it to that.	ק: לעת עתה אני מגביל זאת לזה.
33:57	S: That is my consciousness. That very… the proliferation of my fragmentation... my thought is my neuroticism. What am I going to do with this... what am I going to do here, where am I going to get this... or what am I going to do there... or how am I going to - I mean this 'me' is... made out of the proliferation of these fragments. Right?	ש: זוהי התודעה שלי. ההתרבות של החלקים שלי המחשבה שלי היא הנוירוטיות שלי. מה אני הולך לעשות עם זה מה אני אעשה כאן, היכן אני הולך לקבל את ה או מה אני הולך לעשות שם או איך אני הולך - אני מתכוון ה"אני" הזה הוא מורכב מההתרבות של החלקים הללו. נכון?
34:26	K: Of course. But also this means... a tremendous question, you follow? Can I, can the consciousness of man - which began 5... 10 million years ago... with all the things that have been put into it... generation after generation, generation after generation... from the beginning until now... you are asking, all that is neurotic, old boy... all that is a fragmented collection; can you take one at a time of those and look at it? Or can you take the whole of it and look?	ק: כמובן. אבל זה גם אומר ש שאלה אדירה, אתה מבין? האם אני, האם התודעה האנושית - שהתחילה לפני 5 10 מיליון שנים אחורה עם כל הדברים שהוכנסו לתוכה דור אחרי דור, אחרי דור מההתחלה ועד עכשיו אתה שואל, כל זה נוירוטי, איש יקר כל זה אוסף מחולק; האם אתה יכול לקחת חלק אחד כל פעם ולהסתכל עליו? או שאתה יכול לקחת את כל המכלול ולהסתכל?
35:16	S: Yes. Can you take the whole of it and look - that's not clear. How can you take the whole of it and look?	ש: כן. האם אתה יכול לקחת את השלם ולהסתכל - זה לא ברור.
35:24	B: It seems a language problem there because you say... if you are that, how are you to look at it?	איך אתה יכול לקחת את השלם ולהסתכל? ב: נראה שישנה בעיה לשונית פה בגלל שאתה אומר אם אתה זה, איך אתה אמור להסתכל על זה?
35:33	K: I'll show you in a minute - we'll go into it.	ק: אני אראה לך בעוד דקה -אנחנו ניכנס לזה.
35:35	B: No, but I meant that it is a difficulty of stating it.	ב: לא, אבל אני מתכוון שישנו קושי להגיד את זה.
35:39	K: Stating it - I know. It is a verbal, you know... the words are wrong, you see? B: The words are wrong.	ק: להגיד את זה - אני יודע. זה מילולי, אתה יודע
35:45	S: Because the words are made by this very system…	המילים לא נכונות, אתה מבין? ב: המילים לא נכונות. ש: משום שהמילים האלה נעשו על ידי אותה מערכת
35:48	B: So we shouldn't take these words too literally.	ב: אבל אל לנו לקחת את המילים האלה יותר מידי כפשוטו.
35:50	K: Too literally, of course.	ק: יותר מידי כפשוטו, כמובן.
35:52	B: Could we say that the words can be used flexibly?	ב: האם נאמר שהמילים יכולות להיות גמישות?
35:54	S: Right. Now that's a good point…	ש: נכון. זוהי נקודה טובה
35:56	K: No - the word is not the thing.	ק: לא - המילה היא לא הדבר.
35:58	S: That's right. The word is not the thing but the word points... at something much bigger than itself.	ש: נכון. המילה היא לא הדבר אבל המילה מצביעה
36:03	K: No. The word is not the thing. It may be the big thing or the little thing... but the word is not that. S: Not that.	על משהו גדול יותר ממה שהוא. ק: לא. המילה היא לא הדבר. זה יכול להיות הדבר הגדול או הדבר הקטן
36:10	B: No, but we are using words and the question is how are we... to understand them. You see they are in some way a clue...	אבל המילה היא לא זה. ש: לא זה. ב: לא, אבל אנו משתמשים במילים והשאלה היא איך עלינו להבין אותן. אתה מבין הם במידה מסוימת רמז
36:16	K: ...an impediment and - quite.	ק: מכשול ו - אכן.
36:18	B: ...in some way a clue to what we are talking about... It seems to me that one trouble with the words... the way we take them... we take them to mean something very fixed, like saying...	ב: במידה מסוימת הם רמז למה שאנו מדברים עליו נראה לי שבעיה אחת עם המילים היא הדרך שבה אנו לוקחים אותן אנו לוקחים אותן לייצג משהו מאוד מקובע, כמו לומר
36:28	K: ...this is a chair.	ק: זהו כיסא.
36:29	B: ...this is exactly a chair. My consciousness is just so. I am the neurosis, therefore we take it very fixed.	ב: זה בידיוק כיסא. התודעה שלי היא בידיוק ככה. אני הנוירוזה, לכן אנו לוקחים את זה באופן מקובע.
36:38	K: It's moving, it's subtle... it's much more...	ק: זה זז, זה עדין זה הרבה יותר
36:41	B: It's moving and changing, therefore you can't just... exactly say I am the neurosis or I'm not the neurosis.	ב: זה זז ומשתנה, לכן אינך יכול פשוט
36:46	K: It is constantly in flux.	בדיוק לומר אני הנוירוזה או אני לא הנוירוזה.
36:48	S: But he is saying something bigger which is... the fact that the very thing that we are investigating... I mean, the way we use words as the thing... is the very movement that we are investigating. That is the consciousness.	ק: זה בתנועה מתמדת. ש: אבל הוא אומר משהו גדול יותר שהוא העובדה שהדבר עצמו שאנו חוקרים אותו אני מתכוון, הדרך שבה אנו משתמשים במילים כדבר היא אותה תנועה שאנו חוקרים אותה.
37:06	K: That's it. Would you repeat that once more?	זוהי התודעה.
37:09	S: Yes. That the very act of the word being seen... as the thing by consciousness... that very movement is the thing we must investigate.	ק: בידיוק. תוכל לחזור על זה עוד פעם? ש: כן. שהפעולה עצמה שהמילה שמתקבלת כדבר שהיא מתארת על ידי התודעה התנועה הזו בפני עצמה היא הדבר שאנו צריכים לחקור.
37:21	K: Of course, yes. B: Yes.	ק: כמובן, כן. ב: כן.
37:23	K: Now, can you look at it without the word? Is that possible? The word is not the thing. The word is a thought. And as a human being I realise... I am neurotic, neurotic in the sense, I believe, I live in conclusions, in memories... which are all neurotic processes. In words, pictures and reality. I believe!	ק: עכשיו, האם אתה יכול להסתכל על זה בלי המילה? האם זה אפשרי? המילה היא לא הדבר. המילה היא מחשבה. וכבן אנוש אני מבין שאני נוירוטי, נוירוטי במובן, אני מאמין, אני חי במסקנות, בזכרונות שהם כולם תהליכים נוירוטיים. במילים, תמונות ומציאות. אני מאמין!
38:05	S: That is how you live.	ש: ככה אתה חי.
38:08	K: My belief is very real, it may be illusory... - all beliefs are illusory... but because I believe so strongly they are real to me.	ק: האמונה שלי מאוד אמיתית, היא יכולה להיות אשליה - כל האמונות הן אשליות אך משום שאני מאמין כל כך חזק הן אמיתיות עבורי.
38:18	S: Right.They are very real to you.	ש: נכון. הם מאוד אמיתיות עבורך.
38:22	K: Very. So can I look at the nature... of the belief, how it arose - look at it?	ק: מאוד. אז האם אני יכול להסתכל על הטבע של האמונה, איך זה נוצר - לראות את זה?
38:32	S: Look at how I am living in the world... in which I am trapped by the belief... in the word is the thing. Look at that movement.	ש: להסתכל על איך אני חי בעולם שבו אני לכוד על ידי האמונה
38:41	K: Don't expand that. I understand. Just look at… You have a belief, haven't you? S: Oh, yes.	שהמילה היא הדבר. תראה את התנועה. ק: אל תרחיב את זה. אני מבין. פשוט תסתכל על
38:46	K: Now, look at it. Can you look at it?	יש לך אמונה, הלא כן? ש: או, כן. ק: עכשיו, תסתכל על זה. אתה יכול להסתכל על זה?
38:51	S: I saw, this morning we were talking about the fact... that the belief is doctor - word, thing.	ש: ראיתי, הבוקר דיברנו על העובדה
38:57	K: Don't expand it. Can you look at that fact that you have a belief? Whatever it is, god... The State is the most important, or whatever it is.	שהאמונה היא "רופא" - מילה, דבר. ק: אל תרחיב. האם אתה יכול להסתכל על העובדה שיש לך אמונה? מה שלא יהיה, אלוהים
39:13	S: Right.	המדינה היא הדבר הכי חשוב, או מה שלא יהיה.
39:14	K: Marx is newest god, or Mao and so on and so on.	ש: נכון. ק: מרקס הוא האל החדש, או מאו וכולי וכולי.
39:23	S: But I believe it is true.	ש: אבל אני מאמין שזה נכון.
39:26	K: No, no. Can you look at that belief?	ק: לא, לא. אתה יכול להסתכל על האמונה הזו?
39:32	S: As a belief and not as a fact.	ש: כאמונה ולא כעובדה.
39:36	K: Ah, no. It is a reality to you when you believe in it. Go to a Catholic, a Hindu, or a Marxist...	ק: אה, לא. זאת מציאות עבורך ברגע שאתה מאמין בזה.
39:44	S: Right. But how am I going to look at it if I really believe it? In other words, look. I say there is a god!	לך לקתולי, להינדו, או המרקסיסט ש: נכון. אבל איך אני הולך להסתכל על זה אם אני מאמין בזה? במילים אחרות, תסתכל. אני אומר יש אלוהים!
39:51	K: Right.	ק: נכון.
39:53	S: Now you are telling me to look at my belief in the god.	ש: עכשיו אתה אומר לי להסתכל על האמונה שלי באלוהים.
39:58	K: Why do you believe? Who asked you to believe? What is the necessity of god? Not that I'm an atheist - I am asking you.	ק: למה אתה מאמין? מי ביקש ממך להאמין? מהי ההכרח באלוהים?
40:06	S: I know it's there. God is there for me, if I believe.	לא שאני אתאיסט - אני שואל אותך.
40:09	K: Then there is no investigation, you have stopped. You have blocked yourself. You have shut the door.	ש: אני יודע שזה שם. אלוהים נמצא שם בשבילי, אם אני מאמין. ק: אז אין חקירה, אתה עצרת.
40:14	S: That's right. So how are we going to get... you see, we have got such beliefs.	חסמת את עצמך. סגרת את הדלת. ש: נכון. אז איך אנו הולכים להיכנס ל אתה מבין, יש לנו כאלה אמונות.
40:22	K: Ask him. B: What?	ק: תשאל אותו. ב: מה?
40:23	K: You have tried 100 times to show... to somebody who has a very strong belief... he says 'What are you talking about? This is reality'.	ק: אתה ניסית 100 פעמים להראות למישהו שיש לו אמונה חזקה מאוד
40:32	B: Yes. That's the thing of how our word becomes reality. Can we investigate that?	הוא אומר "על מה אתה מדבר? זאת מציאות". ב: כן. זה הדבר של איך המילה שלנו נהפכה למציאות.
40:38	S: How can we get at this? I think we have loads of these... unconscious beliefs that we don't really shake... like the belief in the 'me'.	האם נוכל לחקור את זה? ש: איך נוכל להיכנס לזה? אני חושב שיש לנו טונות של אמונות בתת-מודע שלא נוכל להזיז ממקומם
40:48	K: He is asking some other question.	כמו האמונה ב"אני".
40:51	B: How thought or the word becomes the sense of reality…	ק: הוא שואל שאלה אחרת. ב: איך המחשבה או המילה נעשו תפיסת מציאות
40:56	K: Why words have become realities?	ק: למה מילים נעשו למציאות?
40:59	B: I think a deeper question is how the mind sets up... the sense of reality. If I look at things I may think... they are real, sometimes mistakenly, that's an illusion... but when it comes to… even with objects you can say a word... and it seems real when you describe it that way. And therefore in some way... the word sets up in the brain a construction of reality. Then everything is referred to that construction of reality.	ב: אני חושב ששאלה עמוקה יותר היא איך הנפש בונה את התפיסה של המציאות. אם אתה תסתכל על דברים אני יכול לחשוב הם אמיתיים, לפעמים בטעות, זו אשליה אבל מתי שזה מגיע ל אפילו עם אובייקטים אתה יכול לומר מילה וזה נראה אמיתי מתי שאתה מתאר זאת באופן הזה. ולכן במידה מסוימת המילה יוצרת במוח מבנה של מציאות.
41:29	S: How am I to investigate that?	ואז הכל הוא על סמך המבנה הזה של המציאות.
41:32	K: What created that reality? Would you say everything that thought has created... is reality, except nature?	ש: איך עליי לחקור זאת? ק: מה יצר את המציאות הזו? אם תאמר שהכל מה שהמחשבה יצרה הוא מציאות, חוץ מהטבע?
41:51	B: Thought didn't create nature. K: Of course, not.	ב: מחשבה לא יצרה את הטבע. ק: כמובן שלא.
41:53	B: But I meant... Can't we put it that thought can describe nature.	ב: אבל התכוונתי
41:57	K: Yes, thought can describe nature - poetry, all the rest of it.	האם נוכל לומר שמחשבה יכולה לתאר את הטבע.
42:00	B: And also measure it.	ק: כן, מחשבה יכולה לתאר טבע - שירה, כל הדברים האלה.
42:02	K: Imagination - all the rest of it. Can we say, thought... whatever it has put together, is reality? The chair, the table... all these electric lights; It hasn't created nature, but it can describe it.	ב: וגם למדוד את הטבע. ק: דימיון - וכל השאר. האם נאמר, מחשבה מה שהיא לא יצרה, הוא מציאות? הכיסא, השולחן כל האורות החשמליים האלה;
42:24	B: And also make theories about it.	היא לא יצרה את הטבע, אבל היא יכולה לתאר אותו.
42:26	K: Make theories and all the rest of it. And also, the illusion that it has created is a reality.	ב: אבל גם ליצור תיאוריות עליו. ק: ליצור תיאוריות וכל השאר. וגם, האשליה שהיא יצרה את הטבע. היא מציאות.
42:35	S: Right.	ש: נכון.
42:37	B: But isn't it to a certain extent... this construction of reality has its place... because, if I feel that the table is real... although the brain has constructed that, it's OK. But at some stage we construct realities that are not there. We can see this sometimes in the shadows on a dark night... constructing realities that are not there.	ב: אבל האם זה לא במידה מסוימת המבנה של המציאות במקומו מונח בגלל, אם אני מרגיש שהשולחן אמיתי למרות שהמוח יצר את זה, זה בסדר. אבל בשלב מסוים אנו בונים מציאויות שהן לא שם. אנחנו יכולים לפעמים לראות זאת בצלליות בלילה חשוך
43:00	K: Fear that there is a man there.	בונים מציאויות שהן לא שם.
43:02	B: Yes. Also all sorts of tricks and illusions are possible... by conjurors and so on. But then it goes further and we say that mentally... we construct a psychological reality…	ק: פחד שיש שם מישהו. ב: כן. וגם כל מיני טריקים ואשליות אפשריות גם קוסמים, להטוטנים וכו'. אבל אז זה הולך צעד קדימה ואנו אומרים שמנטלית
43:14	K: That's where it comes.	אנו יוצרים מציאות פסיכולוגית
43:16	B: …which seems intensely real, very strong. But it seems to me the question is... what is it that thought does to give that sense... of reality, to construct reality?	ק: משם זה הגיע. ב: שנראה אמיתי להפליא, מאוד חזק. אבל נראה לי שהשאלה היא מהו הדבר שהמחשבה עושה כדי לתת את התחושה של מציאות, לבניית מציאות?
43:29	K: What does thought do, bring about, to create that reality?	ק: מה המחשבה עושה, מביאה, כדי ליצור את המציאות הזו?
43:35	S: Yes. Like if you talk to someone who believes in god... they say to you that is real... that it's really there, it is not a construction. And if you talk to somebody who really believes in their self... I have talked to many people and you have been talking... to the psychotherapists, they say that the self is real... that it exists, it's a thing. You heard a man once say, a psychotherapist says... to Krishnaji, 'We know the ego exists'... 'We got a theory - it exists'.	ש: כן. כמו שאם אתה מדבר אם אדם שמאמין באלוהים הם אומרים לך שזה אמיתי שזה באמת שם, זה לא מבנה. ואם תדבר אם מישהו שבאמת מאמין ב"עצמי" שלהם אני דיברתי עם הרבה אנשים ואתה דיברת הפסיכותרפיסטים, הם אומרים שה"אני" הוא אמיתי שהוא קיים, זה דבר. שמעת אדם אומר פעם, פסיכותרפיסט אומר לקרישנג'י, "אנחנו יודעים שהאגו קיים"
44:08	B: Well, it is not only that, I think people have felt its reality... what happens is that the illusion builds up very fast; once you construct the reality, all sorts of events... are referred to it as if they were coming from that reality... it builds up a tremendous structure... a cloud around it of support.	"יש לנו תיאוריה - הוא קיים". ב: ובכן, זה לא רק זה, אני חושב שאנשים הרגישו שזו מציאות מה שקורה הוא שהאשליה ניבנית נורא מהר; מתי שבנית מציאות, כל מיני אירועים ומתייחס אליהם כאילו האם הגיעו מהמציאות זה בונה מבנה אדיר
44:26	S: So how am I to investigate my reality-making mechanism?	וענן גדול מסביב שתומך בזה.
44:29	K: Wait. We have 5 minutes more. So let's come to it. What are we doing now? S: We're moving. It's moving.	ש: אז איך עליי לחקור את המנגנון יוצר המציאות שלי? ק: חכה. יש לנו עוד 5 דקות. אז בואו נילך על זה. מה אנו עושים עכשיו? ש: אנחנו זזים. זה זז.
44:40	K: What are we doing? We have said... no authority, nobody can say to another... 'This is the right thing to do'. We are trying to find out... what is the correct action in life. I can only find that out... if there is no disorder in me. 'Me' is the disorder.	ק: מה אנחנו עושים? אמרנו אין סמכות, אף אחד לא יגיד לאחר "זה הדבר הנכון לעשות". אנחנו מנסים לברר מהי הפעולה הנכונה בחיים. אני יכול למצוא את זה רק אם אין אי-סדר בתוכי.
45:07	S: Right. That's right.	"אני" הוא אי-סדר.
45:10	K: However real that 'me' is, that is the source of disorder.	ש: נכון. זה נכון. ק: כמה שלא יהיה אמיתי ה"אני", זה המקור של האי-סדר.
45:14	S: Right.	ש: נכון.
45:16	K: Because that separates, that divides... - me and you and we and they... my nation, my god - me. Now, we are asking… With its consciousness... Can that consciousness be aware of itself? Aware like thought thinking.	ק: כי זה מפריד, זה מחלק - אני ואתה ואנחנו והם הלאום שלי, האלוהים שלי - אני. עכשיו, אנו שואלים עם התודעה הזו האם התודעה הזו יכולה להיות ערה לעצמה? ערה הכוונה כמו שהמחשבה חושבת.
45:50	B: Thinking about itself?	ב: חושבת על עצמה?
45:51	K: Thought can… Put it very simply, Can thought be aware of its own movement?	ק: מחשבה יכולה נעשה את זה פשוט האם מחשבה יכולה להיות ערה לתנועה שלה?
46:00	B: Yes. S: That's the question.	ב: כן. ש: זאת השאלה.
46:01	B: That's the question. Could we say a self-reference... of thought… Thought understanding... its own structure and its own movement.	ב: זאת השאלה. נוכל לומר התייחסות עצמית של המחשבה הבנת המחשבה
46:09	S: Its own movement. But is that thought that is aware of itself? Or is it something else? K: Try it! Try it!	הבנת המבנה והתנועה שלה. ש: התנועה שלה. אבל האם זו מחשבה שערה לעצמה?
46:16	S: Try that. K: Do it now, 4 minutes you have! Do it now. Whether you can be aware of your - not you... whether thought can be aware of itself. Of its movement.	או שזה משהו אחר? ק: תנסה! תנסה! ש: תנסה זאת. ק: תעשה זאת עכשיו, נשאר 4 דקות! תעשה עכשיו. האם אתה יכול להיות ער ל - לא אתה האם המחשבה יכולה להיות ערה לעצמה. ערה לתנועה שלה.
47:00	S: It stops.	ש: היא עוצרת.
47:03	K: What does that mean?	ק: מה זה אומר?
47:06	S: It means what it says, it stops, that it can't be that with the observation of thought, thought stops.	ש: זה אומר מה שזה, היא עוצרת, שהיא לא יכולה שעם ההתבוננות על המחשבה, המחשבה עוצרת.
47:20	K: No - don't put it that way. S: How would you put it?	ק: לא - אל תנסח את זה כך. ש: איך נוכל לנסח זאת?
47:25	K: It is undergoing a radical change.	ק: היא עוברת שינוי קיצוני.
47:30	B: So the word thought is not a fixed thing.	ב: אז המילה מחשבה היא לא דבר מקובע.
47:33	K: No. S: The word thought…	ק: לא. ש: המילה מחשבה
47:35	B: …does not mean a fixed thing. But it can change, right?	ב: משמעה לא דבר מקובע. אבל היא יכולה להשתנות, נכון?
47:38	K: Right. B: In perception.	ק: נכון. ב: בתפיסה.
47:43	K: You have told me, other scientists... have told me, in the very observation... through a microscope, the object undergoes a change.	ק: אתה אמרת לי, מדענים אחרים אמרו לי, בהתבוננות עצמה דרך המיקרוסקופ, האובייקט עובר שינוי.
47:51	B: In the quantum theory the object is... cannot be fixed apart from the act of observation.	ב: בתיאוריית הקוונטים האובייקט הוא לא יכול להיות חלק נפרד מהפעולה של ההתבוננות.
47:58	S: This is true with patients in psychoanalysis. Being with the patient, they change automatically.	ש: זה נכון לגבי מטופלים בפסיכואנליזה.
48:03	K: Forget the patient, you are the patient!	בזמן שאני עם המטופלים, הם משתנים אוטומטית.
48:05	S: I'm the patient. It changes.	ק: תשכח מהמטופלים, אתה המטופל!
48:08	K: No, no.	ש: אני המטופל. זה משתנה.
48:12	S: It stops.	ק: לא, לא.
48:13	K: What takes place when thought is aware of itself? Sir, this is an extraordinarily important thing.	ש: זה עוצר. ק: מה קורה כשהמחשבה ערה לעצמה? אדוני, זה דבר חשוב במיוחד.
48:33	B: Yes.	ב: כן.
48:37	K: That is, can the doer be aware of his doing? Can I move this vase from here to there... can I be aware of that - moving?	ק: כלומר, האם המבצע יכול להיות ער לביצוע שלו? האם אני יכול להזיז את העציץ הזה מכאן לשם האם אני יכול להיות ער לזה - זז?
48:58	S: Yes.	ש: כן.
48:59	K: I can physically. That's fairly simple. I stretch out the arm and so on and so on.	ק: אני יכול באופן פיזי. זה מאוד פשוט.
49:04	S: Yes.	אני מותח את היד וכל זה.
49:05	K: But is there an awareness of thought which says... yes, thought is aware of itself... its movement, its activity, its structure... its nature, what it has created... what it has done in the world, the misery... all the rest of it?	ש: כן. ק: אבל האם יש מודעות למחשבה שאומרת כן, מחשבה ערה לעצמה התנועה שלה, הפעילות שלה, המבנה שלה הטבע שלה, מה היא יצרה מה היא עשתה בעולם, האומללות
49:27	S: Is there an awareness of the doing of the brain? Let me ask you something? Why do you think you can be aware of...	וכל זה? ש: האם יש מודעות לעשייה של המוח? אפשר לשאול אותך משהו?
49:44	K: Time.	למה אתה חושב שאתה יכול להיות ער ל
49:46	S: I want to save that question for tomorrow.	ק: עבר הזמן. ש: אני רוצה לשמור את השאלה למחר.