Krishnamurti Subtitles home


BR76CTM7 - החיים הם קדושים
דיון מס' 7 עם בוהם ושיינברג
ברוקווד פארק, אנגליה
20 במאי 1976



0:11 K: After this morning... as an outsider, you've left me completely... empty... completely without any future, without any past... without any image. So where am I? ק: אחרי הבוקר הזה כאדם מבחוץ, השארתם אותי לגמרי ריק בלי עתיד, בלי עבר בלי תדמית. אז איפה אני?
0:42 S: Right. Somebody said that was watching us this morning... or one of the people around here said... 'How am I going to get out of bed in the morning?' ש: נכון. מישהו אמר שראה אותנו הבוקר או אחד מהאנשים כאן אמר "איך אני אקום מהמיטה בבוקר?"
0:50 B: Oh, yes. ב: אה, כן.
0:53 K: No, I think that is fairly easy - that question of getting... out of bed in the morning it's fairly simple. Because I have to get up and do things, life demands... that I act, not just stay in bed for the rest of my life. I have been left as an outsider who is viewing all this... who is listening to all this, with a sense of 'blank wall'. A sense of... 'I understand what you have said… because it has been made very clear to me. I have at one glance, I have rejected... all the systems, all the gurus... the Zen Buddhism, this Buddhism... this meditation, that meditation and so on... and I've discarded all that because I've understood... the meditator is the meditation. But I haven't still… feel... Have I solved my problem of sorrow? Do I know what it means to love? Do I understand what is compassion? Live - not understand... intellectually I can spin a lot of words... but at the end of all this... these dialogues... after discussing with you all, listening to you... Have I this sense of astonishing energy which is compassion? the end of my sorrow. Do I know what it means to love somebody... love human beings?

S: Actually love. 		ק: לא, אני חושב שזה פשוט למדי - השאלה הזאת של לקום מהמיטה בבוקר זה פשוט. כי אני צריך לקום ולעשות דברים, החיים דורשים שאני יפעל, לא רק ישאר במיטה לשארית חיי. נשארתי כאדם מבחוץ שמסתכל על כל זה שמקשיב לכל זה, עם תחושה של "קיר לבן". תחושה של "אני הבנתי מה אמרתם כי זה נאמר לי בבירור. אני בהרף עין, דחיתי את כל המערכות, את כל הגורואים את הזן בודהיזם, הבודהיזם הזה המדיטציה הזאת, המדיטציה האחרת וכולי דחיתי את כל זה כי הבנתי שהמודט הוא המדיטציה. אבל עדיין לאהרגשתי האם פתרתי את בעיית הצער? האם אני יודע מה זה אומר לאהוב? האם אני מבין מהי חמלה? חי - לא להבין באופן אינטלקטואלי אני יכול לגלגל הרבה מילים אבל בסופו של כל זה הדיאלוגים הללו אחרי שדנתי עמכם, הקשבתי לכם האם יש לי את התחושה של האנרגיה החזקה שהיא החמלה? הסוף של הצער. האם אני יודע מה זה אומר לאהוב מישהו לאהוב בני אדם?

ש: אהבה אמיתית.
2:46 K: Actually, actually.

S: Not talk about it. 		ק: בפועל, אמיתי.

ש: לא לדבר על זה.
2:48 K: No, no. I've gone beyond all that. And you haven't shown me what death is. ק: לא, לא. כבר הייתי שם. ואתה לא הראת לי מהו המוות.
2:59 B: Yes. ב: כן.
3:01 K: I haven't understood a thing about death. You haven't talked to me about it. So, there are these things we should cover... before we have finished this evening, a lot of ground to cover. ק: לא הבנתי דבר על המוות. לא דיברת איתי על זה. אז, אלה הם הדברים שעלינו לעבור עליהם לפני שנסיים את הערב הזה, הרבה דברים לכסות.
3:17 B: OK. Could we begin on the question of death? ב: אוקיי. האם נוכל להתחיל בשאלה של המוות?
3:20 K: Yes. Let's begin on death. ק: כן. בואו נתחיל במוות.
3:24 B: The one point occurred to me, we discussed in the morning... saying that we had come to the point where when we see... the observer is the observed then that is death, essentially... is what you said. Right?

K: Yes. 		ב: נקודה אחת עברה במוחי, דיברנו על זה הבוקר אמרנו שהגענו לנקודה שבה אנו רואים שהצופה הוא הנצפה ואז זהו המוות, למעשה זה מה שאמרת. נכון?

ק: כן.
3:37 B: Now, this raises a question... If the self is nothing but an image - right? then what is it that dies? If the image dies that's nothing - right? that's not death.

K: No, that's right. 		ב: עכשיו, זה מעלה את השאלה האם ה"אני" הוא שום דבר מלבד תדמית - נכון? אז מהו הדבר שמת? אם התדמית מתה זה כלום - נכון? זה לא מוות.

ק: לא, זה נכון.
3:52 B: So, is there something real that dies? ב: אז, האם ישנו משהו אמיתי שמת?
3:55 K: There is biological death. ק: ישנו מוות ביולוגי.
3:57 B: We're not discussing that at the moment. ב: אנחנו לא מדברים על זה ברגע זה.
3:59 K: No. ק: לא.
4:00 B: You were discussing some kind of death. ב: אנו דנים בסוג מסוים של מוות.
4:03 K: When we were talking this morning... I was trying to point out that if there is no image at all... if there is no variety of images in my consciousness... I am dead, there is death! ק: כאשר דיברנו הבוקר ניסיתי להראות שאם אין תדמית כלל אם אין שלל תדמיות בתודעה שלי אני מת, ישנו מוות!
4:18 B: That's the point that's not clear. What is it that has died? Death implies something has died. ב: זאת הנקודה זה לא ברור. מהו הדבר שמת? מוות מרמז על משהו שמת.
4:23 K: Died? The images have died, 'me' is dead. ק: מת? התדמיות מתו, "אני" מת.
4:26 B: But is that something… is that a genuine death... ב: אבל האם זה משהו האם זה מוות אמיתי
4:29 K: Ah, that's what I want to… ...of course. Is it a verbal comprehension? ק: אה, זה בידיוק מה שאני רוצה כמובן האם זאת הבנה מילולית?
4:37 B: Yes. Or more deeply, is there something that has to die? I'm trying to say, something real.

S: Some thing. 		ב: כן. או יותר עמוק, האם ישנו משהו שצריך למות? אני מנסה לומר, משהו אמיתי.

ש: משהו.
4:43 B: In other words, if an organism dies, I see that, up to a point... something real has died. ב: במילים אחרות, אם יצור חי מת, אני רואה את זה, עד לנקודה משהו אמיתי מת.
4:49 K: Yes, something real has died. ק: כן, משהו אמיתי מת.
4:51 B: But when the self dies... ב: אבל כשה"אני" מת
4:53 K: Ah, but I have accepted so far... the self has been an astonishingly real thing. ק: אה, אבל עד עכשיו קיבלתי ה"אני" היה אמיתי להפליא.
4:59 B: Yes. ב: כן.
5:01 K: You come along - you 3 come along - and tell me that... that image is fictitious, and I understand it... and I'm a little frightened that when... that dies, when there is no image... you follow? - there is an ending to something. ק: אתה בא - שלושתכם - ואומרים לי ש התדמית היא בידיונית, ואני מבין זאת ואני קצת מפחד שכש זה מת, כשאין תדמית אתה מבין? - ישנו סוף למשהו.
5:25 B: Yes, but what is it that ends? ב: כן, אבל מהו הדבר שמסתיים?
5:28 K: Ah, quite! What is it that ends? ק: אה, אכן! מהו הדבר שמסתיים?
5:34 B: Because is it something real that ends? Or you could say... an ending of an image is no ending at all, right? ב: בגלל שהאם זה משהו אמיתי שמסתיים? או ש שהסוף של התדמית הוא לא סוף כלל, נכון?
5:39 K: At all. What? ק: בכלל. מה?
5:42 B: If it's only an image that ends, that's an image of ending. I'm trying to say that nothing much ends if it's only an image. ב: אם זאת התדמית שמתה, זאת תדמית של הסוף. אני מנסה לומר ששום דבר לא נגמר אם זאת רק התדמית.
5:48 K: Yes, that's what I want to get at. ק: כן, לזה אני רוצה להגיע.
5:50 B: You know what I mean? ב: אתה יודע למה אני מתכוון?
5:52 K: If it's merely an ending of an image... ק: אם זה רק הסוף של התדמית
5:55 S: Then there is nothing much.

K: There is nothing. 		ש: אז אין כל כך הרבה.

ק: אין כלום.
5:57 B: No, it's like turning off the television set. ב: לא, זה כמו לכבות את הטלוויזיה.
5:59 K: Yes, that leaves me nothing. ק: כן, זה מותיר אותי עם כלום.
6:04 S: Is that what death is? ש: האם זהו המוות?
6:06 B: Is that what death is... or is there something deeper that dies? ב: האם זה המוות או האם ישנו משהו עמוק יותר שמת?
6:10 K: Oh, very much deeper.

B: Something deeper dies. 		ק: אה, הרבה יותר עמוק.

ב: משהו עמוק יותר מת.
6:12 K: Yes. ק: כן.
6:13 S: How about the image-making process? ש: מה בנוגע לתהליך יצירת התדמיות?
6:17 K: No. I would say... It's not the end of the image which is death... but something much deeper than that. ק: לא. אני אומר המוות זה לא סוף התדמית אלא משהו הרבה יותר עמוק מזה.
6:29 B: But it's still not the death of the organism. ב: אבל זה עדיין לא מוות של הגוף.
6:31 K: Still not the death of organism, of course, the organism... ק: עדיין לא מוות של הגוף, כמובן, הגוף
6:35 B: ...will go on, up to a point. ב: ימשיך, עד לנקודה מסוימת.
6:37 K: Up to a point, yes. Till it's diseased... accident, old age, or senility and so on. But, death... is it the ending of the image... which is fairly simple and fairly... you know, acceptable and normal, but... ק: עד לנקודה, כן. עד שהוא נפטר תאונה, זיקנה, או סיניליות וכולי. אבל, מוות האם זה הסוף של התדמית שזה פשוט למדי ו קביל ונורמלי, אבל
7:04 K: ...logically, or even actually. But it's like... a very shallow pool. You have taken away the little water and there is nothing... but mud left behind. There is nothing. So, is there something much more?

S: That dies? 		ק: בהיגיון, או בפועל. אבל זה כמו זאת בריכה רדודה מאוד. לקחת את הקצת מים ולא נשאר כלום חוץ מבוץ שנשאר מאחור. אין כלום. אז, האם יש שם עוד משהו?

ש: שמת?
7:30 K: No. Not that dies, but the meaning of death. ק: לא. לא שמת, אלא המשמעות של המוות.
7:39 S: Is there something more than the image that dies... or does death have a meaning beyond the death of the image? ש: האם ישנו משהו יותר מהתדמית שמתה או שלמוות ישנה משמעות מעבר למוות של התדמית?
7:50 K: Of course, that's what we are asking. ק: כמובן, זה מה שאנו שואלים.
7:52 S: That's the question. Is there something about death... that's bigger than the death of the image? ש: זאת השאלה. האם יש משהו על המוות שהוא גדול יותר מהמוות של התדמית?
7:56 K: Obviously. It must be. ק: כמובן. חייב להיות.
7:59 B: Will this include the death of the organism? ב: האם זה יכלול את המוות של הגוף?
8:02 K: Yes. The death of the organism might go on... I mean, the organism might go on... but eventually come to an end. ק: כן. המוות של הגוף יכול להמשיך אני מתכוון, הגוף יכול להמשיך אבל לבסוף מגיע לסופו.
8:09 B: But if we were to see what death means... as a whole, universally... then we would also see what the death of the organism means. ב: אבל אם היה עלינו לראות מהי משמעות המוות כשלם, כאוניברסל אז אנחנו נראה גם מה המשמעות של המוות של הגוף.
8:18 K: Yes. ק: כן.
8:19 B: But is there some meaning also to the death of the self image... the same meaning? ב: אבל האם ישנה משמעות גם למוות של התדמית העצמית אותה משמעות?
8:25 K: That's only, I should say, a very small part. ק: זה רק, אני מוכרח לומר, חלק קטן מאוד.
8:29 B: That's very small.

S: Right. 		ב: זה מאוד קטן.

ש: נכון.
8:30 K: That's a very, very small part. ק: זה חלק מאוד, מאוד קטן.
8:32 B: But then, one could think there might be... the death of the self-image, then there might be... a process or a structure... beyond the self-image that might die... and that creates the self-image. ב: אבל אז, מישהו יכול לחשוב שיכול להיות המוות של התדמית העצמית, אז יכול להיות תהליך או מבנה מעבר לתדמית העצמית שעלול למות שיוצר את התדמית העצמית.
8:45 K: Yes, that is thought. ק: כן, זוהי החשיבה.
8:46 B: That's thought. Are you discussing the death of thought? ב: זה המחשבה. האם אתה מדבר על המוות של המחשבה?
8:49 K: Yes, that's only also again superficial. ק: כן, זה מאוד שיטחי גם.
8:52 B: That's very small.

K: Very small. 		ב: זה מאוד קטן.

ק: מאוד קטן.
8:54 B: And is there something beyond thought itself that should die? ב: והאם יש שם משהו מעבר למחשבה עצמה שצריך למות?
8:56 K: That's what I want to get at. ק: לזה אני רוצה להגיע.
8:57 S: We're trying to get at the meaning of death. ש: אז ניסינו להגיע למשמעות של המוות.
8:59 B: We're not quite clear. ב: אנו לא לגמרי ברורים.
9:01 S: ...which is beyond the death of the self, thought or the image. ש: שזה מעבר למוות של ה"אני", מחשבה או התדמית.
9:04 K: No, just look. The image dies. That's fairly simple. It's a very shallow affair.

B: Right. 		ק: לא, רק תראו. התדמית מתה. זה מאוד למדי. זה עיניין מאוד רדוד.

ב: נכון.
9:14 K: Then there's the ending of thought... which is the ending… the dying to thought. ק: ואז ישנו הסוף של החשיבה שזה הסוף המוות של המחשבה.
9:18 B: You would say thought is deeper... than the image but still not very deep. ב: אתה יכול לומר שהמחשבה יותר עמוקה מהתדמית אבל לא מאוד עמוקה.
9:21 K: Not very deep. So... ק: לא מאוד עמוקה. אז
9:24 K: We have removed the maker of image and the image itself. Now, is there something more? ק: היסרנו את היוצר של התדמית ואת התדמית עצמה. עכשיו, האם ישנו משהו נוסף?
9:34 B: In what sense something more? Something more that exists... or something more that has to die, or… ב: באיזה מובן משהו נוסף? משהו נוסף שקיים או משהו יותר שצריך למות, או
9:41 S: This is something creative that happens? ש: זה משהו יצירתי שקורה?
9:43 K: No. We are going to find out. ק: לא. אנחנו הולכים לברר.
9:45 B: But I mean, your question is not clear... when you say 'Is there something more?' ב: אבל אני מתכוון, שאלתך לא ברורה.. כשאתה אומר "האם יש משהו נוסף?"
9:49 K: Is there..? No. Is that all death? ק: יש משהו? לא. האם זה הכל מוות?
9:56 B: Oh, I see. Is that all that death is? ב: או, אני רואה. האם כל זה משמעות המוות?
9:59 K: Yes.

S: This is death. 		ק: כן.

ש: זהו המוות.
10:02 K: No. No. I understand, image, maker of image. But that's a very shallow affair. ק: לא. לא. אני מבין, תדמית, יוצר התדמיות. אבל זה עיניין רדוד מאוד.
10:08 S: So then there is something else… ש: אז יש שם עוד משהו
10:10 K: And then I say 'Is that all, is that the meaning of death?' ק: ואז אני אומר "האם זה הכל, האם זוהי משמעות המוות?"
10:16 S: I think, I'm getting with you... Is that the meaning of death only... in that little part. Is there a meaning that's bigger? ש: אני חושב, אני מגיע איתך האם זו משמעות המוות רק בתוך החלק הקטן. האם ישנה משמעות גדולה יותר?
10:23 K: Death must have something enormously significant. ק: למוות חייב להיות משהו משמעותי ועצום.
10:26 S: Right. ש: נכון.
10:27 B: You are saying death has a meaning... a significance for everything. For the whole of life.

K: Yes, whole of life. 		ב: אתה אומר שלמוות יש משמעות משמעות עבור הכל. עבור כל החיים.

ק: כן, עבור החיים בשלמותם.
10:33 B: Now, first could you say why do you say it? In other words... it's not generally accepted if we're thinking of the viewer... that death is that sort of thing. In other words, the way we live now, death... ב: עכשיו, ראשית האם תוכל לומר למה אתה אומר זאת? במילים אחרות זה לא מקובל באופן כללי אם נחשוב על הצופה שהמוות הוא מסוג הדברים האלה. במילים אחרות, הדרך שבה אנו חייים עכשיו, מוות
10:45 K: Is at the end. ק: הוא בסופם.
10:47 B: …at the end and you try to forget about it... and try to make it unobtrusive, and so on. ב: בסוף ואתה מנסה לשכוח מזה ומנסה לעשות מזה משהו לא בולט, וכולי.
10:52 K: But if you, as you 3 have worked at it, pointed out... my life has been in a turmoil. And my life has been a constant conflict... anxiety, all the rest of it.

S: Right. 		ק: אבל אם אתם, בזמן שדנתם שלושתיכם, הראיתם שחיי היו במערבולת. והחיים שלי היו מאבק אינסופי חרדה, כל השאר.

ש: נכון.
11:09 K: That's been my life. I've clung to the known... and therefore, death is the unknown. So, I am afraid of that. And we come along and say 'look, death is partly... the ending of the image, the maker of the image... and death must have much more... greater significance, than merely this, empty saucer'. ק: אלו היו חיי. נצמדתי לידוע ולכן, המוות הוא הלא נודע. אז, אני מפחד מזה. ואנחנו באים ואומרים "תראה, המוות הוא חלקית הסוף של התדמית, היוצר של התדמית והמוות חייב להיות יותר מזה משמעות גדולה יותר, מזה, צלחת ריקה".
11:38 B: If you could make more clear why it 'must' have. ב: אם אתה עושה זאת יותר בבירור למה זה חייב להיות.
11:43 K: 'Why it must have'. Because... ק: "למה זה חייב להיות" בגלל
11:49 S: Why must it? ש: למה זה חייב להיות?
11:53 K: Is life just a shallow, empty pool? Empty mud at the end of it? ק: האם החיים הם רדודים, בריכה ריקה? בוץ וריקנות בסופם?
12:00 S: Well, why would you assume it's anything else? ש: ובכן, למה שתניח שזה שזה משהו אחר?
12:03 K: I want to know. ק: אני רוצה לדעת.
12:05 B: But, even if it's something else... we have to ask why is it that death... is the key to understanding that. ב: אבל, אפילו אם זה משהו אחר עלינו לשאול למה המוות הוא המפתח להבנה של כל זה.
12:13 K: Because it's the ending of everything. ק: בגלל שזה הסוף של הכל.
12:16 B: All right.

S: Every thing. 		ב: בסדר.

ש: הכל.
12:20 K: Reality...

B: Yes. 		ק: מציאות

ב: כן.
12:24 K: And all my concepts, images - end of all the memories. ק: וכל הקונספטים שלי, תדמיות - סופם של כל זיכרונותיי.
12:34 B: But that's in the ending of thought, right? ב: אבל זה בסופה של המחשבה, נכון?
12:36 K: Ending of thought. And also it means, ending of time. ק: סופה של המחשבה. וגם זה אומר, הסוף של הזמן.
12:40 B: Ending of time. ב: סופו של הזמן.
12:44 K: Time coming to a stop totally. And there is no future... in the sense of past meeting the present and carrying on. ק: הזמן מגיע לעצירה מוחלטת. ואין עתיד במובן של העבר פוגש את ההווה וממשיך משם.
12:58 B: Psychologically speaking. ב: במובן הפסיכולוגי.
12:59 K: Yes, psychologically speaking, of course. ק: כן, פסיכולוגית, כמובן.
13:02 B: Where we still admit the future and the past. ב: היכן שאנו עדיין מרשים את העתיד ואת העבר.
13:04 K: Of course.

S: That's right, OK. 		ק: כמובן.

ש: זה נכון, אוקיי.
13:07 K: Ending - psychological ending of everything. That's what death is. ק: הסוף - פסיכולוגית הסוף של הכל. זהו המוות.
13:17 B: And when the organism dies then everything ends for that organism. ב: אבל מתי שהגוף מת אז הכל מסתיים עבור הגוף.
13:23 K: Of course. When the organism, this organism dies, it's finished. ק: כמובן. מתי שהגוף, הגוף הזה מת, זה נגמר.
13:33 S: Right. ש: נכון.
13:34 K: But wait a minute. If I don't end the image... the stream of image-making goes on. ק: אבל חכה דקה. אם אני לא יסיים את התדמית הזרם הזה של יצירת התדמיות ימשיך.
13:46 B: Well, I think it's not too clear where it goes on; in other people? or in... ב: ובכן, אני חושב שזה לא ברור היכן זה ממשיך; אצל אנשים אחרים? או ב
13:51 K: It manifests itself in other people. That is, I die. ק: זה מתגלה אצל אנשים אחרים. כלומר, אני מת.
13:57 S: Right, the organism. ש: נכון, הגוף.
13:59 K: I die, the organism dies, and at the last moment... I'm still with the image I have. ק: אני מת, הגוף מת, וברגע האחרון אני עדיין עם התדמית שיש לי.
14:08 B: Yes, so then what happens to that? ב: כן, ואז מה קורה לזה?
14:10 K: That's what I'm saying. That image... has its continuity with the other rest of the images... your image, my image.

S: Right. 		ק: זה מה שאני אומר. התדמית יש לה את ההמשכיות עם שאר התדמיות התדמית שלך, התדמית שלי.

ש: נכון.
14:20 K: Your image is not different from mine. ק: התדמית שלך לא שונה משלי.
14:22 S: Right. We share that. ש: נכון. אנחנו חולקים אותה.
14:24 K: No, not share it, it's not different. ק: לא, לא חולקים אותה, זה לא שונה.
14:26 S: Right. ש: נכון.
14:28 K: It may have a little more frill, a little bit more colour... but essentially, the image, my image is your image. ק: יכול להיות לה גוון נוסף, אולי יותר צבע אבל בתמצית, התדמית, התדמית שלי היא התדמית שלך.
14:34 S: Right. ש: נכון.
14:36 K: Now, so there is this constant flow of image-making. ק: עכשיו, אז ישנה הזרימה המתמשכת של יצירה תדמיות.
14:42 B: Where does it take place? In people? ב: היכן זה קורה? אצל אנשים?
14:45 K: It's there, it manifests itself in people. ק: זה שם, זה מתגלה אצל אנשים.
14:49 B: Oh, you feel that it's broader... in some ways it's more general, more universal. ב: או, אתה מרגיש שזה יותר.. רחב במובן הכללי, יותר אוניברסלי.
14:52 K: Yes, much more universal.

B: That's rather... 		ק: כן, יותר אוניברסלי.

ב: זה מעין
14:55 K: Eh? ק: אה?
14:56 B: I say, it's rather strange, to think of that. ב: אני אומר, זה מוזר קצת, לחשוב על זה.
14:59 K: Yes. ק: כן.
15:02 S: It's there. ש: זה שם.
15:04 K: It's a... it's… ק: זה זה
15:06 S: It's a river, yes, like a river, it's there. And it manifests itself in streams which we call people. ש: זה נהר, כן, כמו נהר, זה שם. וזה מתגלה כזרמים שקוראים להם אנשים.
15:14 K: Manifest - no. That stream is the maker of images and images. ק: מתגלה - לא. הזרם הוא היוצר של התדמיות וגם התדמיות.
15:22 B: In other words, you're saying... the image does not originate only in one brain... but in some sense it's universal. ב: במילים אחרות, אתה אומר התדמית מקורה לא רק במוח אחד במובן מסוים היא אוניברסלית.
15:28 K: Universal.

B: But that's not clear. You're not only saying that it's just the sum... of the effects of all the brains... but are you implying something more? 		ק: אוניברסלית.

ב: אבל זה לא ברור. אתה לא רק אומר שזה רק סך כל של התוצאה של כל המוחות אבל האם אתה רומז על משהו יותר מזה?
15:38 K: It's the effect of all the brains... and it manifests itself in people... as they're born; genes and all the rest of it. Now. Is that all? Does death leave me... Does death bring about this sense of... enormous, endless energy... which has no beginning and no end? Or is it just... I've got rid of my images and the image-maker is… I can stop it, it's fairly simple... It can be stopped, and yes. But I haven't touched much deeper things, there must be... life must have infinite depth. ק: זה התוצאה של כל המוחות וזה מתגלה אצל בני אדם כשהם נולדים; גנים וכל השאר. עכשיו. האם זה הכל? האם המוות מותיר אותי האם המוות מביא לכדי תחושה של אנרגיה עצומה, אינסופית שאין לה התחלה ואין לה סוף? או שזה רק שנפטרתי מכל התדמיות והיוצר של התדמיות הוא אני יכול לעצור אותו, זה מאוד פשוט זה יכול להפסיק, וכן. אבל לא נגעתי בדברים עמוקים יותר, חייב להיות לחיים ישנו עומק אינסופי.
16:48 B: Now, the death which opens that up. ב: עכשיו, המוות שפתח את כל זה.
16:51 K: Death opens that up. ק: המוות פותח את זה.
16:53 B: It's the death… but we say it's more than the death... of the image-making, this is what's not clear. Is there, I'm trying to say, something real... which is blocking that from realising itself? ב: זהו המוות אבל אנו אומרים שזה יותר מהמוות של יצירת התדמיות, זה מה שלא ברור. זה שם, אני מנסה לומר, משהו אמיתי שחוסם את זה מלדעת את עצמו?
17:07 K: Yes, 'I' is blocking itself through image... and thought maker, the maker of images. ק: כן, ה"אני" חוסם את עצמו דרך התדמית והיוצר של המחשבה, יוצר התדמיות.
17:13 S: That's what's blocking it though, the image-making... and thought-making is blocking the greater. ש: זה מה שחוסם את זה למרות שיוצר התדמית, ויוצר המחשבה חוסם את החלק הגדול.
17:18 K: Wait. Blocking that. ק: חכה. חוסם את זה.
17:20 S: Blocking that, right. ש: חוסם את זה, נכון.
17:21 K: But there are still other blocks, deeper blocks. ק: אבל האם ישנם עוד חסימות חסימות עמוקות יותר.
17:24 B: That's what I was trying to get at. That there are deeper blocks that are real. ב: לזה אני מנסה להגיע. שישנם חסימות עמוקות שהם אמיתיות.
17:28 K: That are real. Now. ק: שהם אמיתיות, עכשיו.
17:31 B: And they really have to die.

K: That's just it. 		ב: ועליהם באמת למות.

ק: זה בדיוק זה.
17:34 S: Would that be like this stream that you're talking about? ש: האם זה יהיה כמו הזרם שדיברת עליו?
17:37 K: No, no. There is a stream of sorrow, isn't there? ק: לא, לא. ישנו זרם של צער, הלא כן?
17:43 B: In what sense? Is sorrow deeper than the image? ב: באיזה מובן? האם הצער עמוק יותר מהתדמית?
17:46 K: Yes.

S: It is. 		ק: כן.

ש: הוא כן.
17:48 B: That's important.

K: It is. 		ב: זה חשוב.

ק: זה כן.
17:50 S: You think so?

K: Don't you? 		ש: אתה חושב כך?

ק: אתה לא?
17:54 S: I do. I think... ש: אני כן. אני חושב
17:56 K: No, be careful sir. This is very serious, this thing. ק: לא, תהיה זהיר אדוני. זה מאוד רציני, הדבר הזה.
17:59 S: That's right. ש: זה נכון.
18:01 B: Would you say sorrow and suffering are the same... are just different words? ב: האם תאמר שצער וסבל הם אותו דבר הם רק מילים שונות?
18:05 K: Oh, different words - sorrow and suffering. ק: או, מילים אחרות - צער וסבל.
18:08 S: Deeper than this image-making is sorrow. ש: עמוק יותר מיוצר התדמיות הוא הצער.
18:11 K: Isn't it? Man has lived with sorrow a million years. ק: האם זה לא כך? האדם חי עם הצער במשך מיליון שנה.
18:19 B: Could we say a little more about sorrow. What is it? It's more than pain. ב: האם נוכל להרחיב מעט על הצער. מהו הצער? זה יותר מכאב.
18:24 K: Oh, much more than pain, much more than loss... much more than losing my son... and my parent or this or that.

S: It's deeper than that. 		ק: או, הרבה יותר מכאב, הרבה יותר מאובדן הרבה יותר מלאבד את הבן שלי או את אבא שלי או משהו.

ש: זה יותר עמוק מזה.
18:33 K: It's much deeper than that.

S: Right. 		ק: זה עמוק יותר מזה.

ש: נכון.
18:36 B: It goes beyond the image, beyond thought. ב: זה מעבר לתדמית, מעבר לחשיבה.
18:38 K: Of course. Beyond thought. ק: כמובן, מעבר למחשבה.
18:40 B: Oh. Beyond what we would ordinarily call feeling. ב: או. מעבר למה שאנחנו קוראים לו תחושה.
18:43 K: Of course. Feeling, thought. Now, can that end? ק: כמובן. תחושה, מחשבה. עכשיו, האם זה יכול להסתיים?
18:47 S: Let me, before you go on... Are you saying that the stream of sorrow... if I can be so naive, is a different... stream from the stream of image-making? If you had to say it's there, is it two different streams? ש: תן לי, לפני שתמשיך האם אתה אומר שהזרם של הצער אם אוכל להיות נאיבי, הוא זרם שונה מהזרם של יצירת התדמיות? אם היה עליך לומר שזה שם, האם הם שני זרמים שונים?
19:03 K: No, it's part of the stream.

S: Part of the same stream. 		ק: לא, זה חלק מהזרם.

ש: חלק מאותו זרם.
19:06 K: But much deeper.

S: Much deeper. 		ק: אבל עמוק יותר.

ש: יותר עמוק.
19:07 B: Are you saying then, there's a very deep stream... image-making is on the surface of this stream... the waves on the surface. ב: האם אתה אומר אז, ישנו זרם מאוד עמוק יצירת תדמיות היא בחלק של פני השטח של הזרם הגלים של פני השטח.
19:14 K: That's all. But we have been left with that... I want to penetrate.

B: Could you say... we've understood the waves on the surface of this stream... which we call image making.

K: Image-making. Right. 		ק: זה הכל. אבל נשארנו עם זה אני רוצה לחדור עוד.

ב: האם תוכל לומר הבנו את הגלים שבפני השטח של הזרם הזה שאנחנו קוראים לזה יצירת התדמיות.

ק: יצירת התדמיות. נכון.
19:23 B: And whatever disturbances is in 'sorrow'... comes out on the surface as image-making. ב: ואילו הפרעות ישנם ב"צער" עולים לפני השטח כיצירת תדמיות.
19:28 K: That's right. ק: זה נכון.
19:28 S: So, now we have got to go deep sea diving, right? ש: אז, עכשיו עלינו לעשות צלילה לעומק הים, נכון?
19:32 K: River-diving. ק: צלילה בנהר.
19:38 B: But what is sorrow? ב: אבל מהו הצער?
19:41 K: You know, sir, there is universal sorrow. ק: אתה יודע, אדוני, ישנו צער אוניברסלי.
19:46 B: Yes, let's try to make it clear. It's not merely... the sum of all the sorrow of different people? ב: כן, בואו ננסה לבהר את זה. זה לא רק זה סכום כל הצערים של אנשים שונים?
19:54 K: No. It is this... Could we put it this way... the waves on the river... doesn't bring compassion or love. - compassion and love are the same... they're synonymous so we'll keep to the word 'compassion'. The waves don't bring this. What will? Without compassion human beings... as they are doing - they are destroying themselves. So, does compassion come... with the ending of sorrow... which is not the sorrow created by thought? ק: לא. זה זה האם נוכל לנסח את זה כך הגלים שבנהר לא מביאים חמלה או אהבה. - חמלה ואהבה הם אותו דבר הם מילים נרדפות אז נצמד למילה "חלמה". הגלים לא מביאים את זה. מה יביא? בלי חמלה בני אנוש כפי שהם מתנהגים - הם הורסים את עצמם. אז, האם החמלה מגיעה עם הסוף של הצער שהוא לא הצער שנוצר על ידי החשיבה?
20:49 B: Yes. So, let's say in thought you have... sorrow for the self - right?

K: Yes, sorrow for the self. 		ב: כן. אז, בוא נגיד שבמחשבה יש לך. צער על ה"אני" - נכון?

ק: כן צער על ה"אני".
20:55 B: Which is self-pity, and now you say there's another sorrow... I think we haven't quite got hold of it. There's a deeper sorrow...

K: There's a deeper sorrow. 		ב: שזה רחמים עצמיים, ועכשיו אתה אומר שישנו עוד צער אני חושב שלא תפסנו את זה. זהו צער עמוק יותר

ק: ישנו צער עמוק יותר.
21:04 B: ...which is universal, not merely... the total sum but rather something universal. ב: שהוא אוניברסלי, לא רק הסכום הכולל אלא משהו אוניברסלי.
21:08 K: That's right.

S: Can we just say… Can we spell that out, go into that? 		ק: זה נכון.

ש: האם נוכל רק להגיד האם נוכל לאיית את זה, להיכנס לשם.
21:15 K: Don't you know it?

S: Yes. 		ק: אתה לא מכיר את זה?

ש: כן.
21:18 K: Without my - I'm just asking - don't you know or are aware... of a much deeper sorrow... than the sorrow of thought, self-pity... the sorrow of the image. ק: בלי, אני רק שואל - האם אתה לא יודע או מודע לצער עמוק הרבה יותר מהצער של המחשבה, רחמים עצמיים צער של התדמית.
21:34 B: Does this sorrow have any content? To say it's sorrow for the fact that man... is in this state of affairs which he can't get out of. ב: האם לצער הזה ישנו תוכן? להגיד שזה צער לעובדה שהאדם במצב הדברים, שהוא לא יכול לצאת מזה.
21:44 K: That's partly it. That means partly the sorrow of ignorance. ק: זה זה חלקית. זה אומר חלקית, הצער של הבערות.
21:49 B: Yes. That man is ignorant and cannot get out of it. ב: כן. האדם הוא נבער ולא יכול לצאת מזה.
21:52 K: Cannot get out - you follow?

B: Right. Yes. 		ק: לא יכול לצאת - אתה מבין?

ב: נכון, כן.
21:55 K: And that the perception of that sorrow is compassion. ק: ושהתפיסה של הצער היא החמלה.
22:00 S: Right. ש: נכון.
22:01 B: All right, so the non-perception is sorrow then? ב: בסדר, אז האי-תפיסה היא צער אז?
22:04 K: Yes, yes. Are we saying the same thing? ק: כן, כן. האם אנו אומרים את אותו דבר?
22:12 S: No, I don't think so. ש: לא, אני לא חושב.
22:14 K: Say, for instance, you see me in ignorance. ק: נגיד, לדוגמה, אתה רואה את הבערות שלי.
22:18 B: Or I see the whole mankind... ב: או שאני רואה את כל האנושות
22:20 K: ...mankind in ignorance. And after living millennia, they are still ignorant... ignorant in the sense we are talking... that is, the maker of the image and all that. ק: אנושות בבערות. ואחרי חיים של מיליון שנים, הם עדיין נבערים נבערים במובן שאנו מדברים עליו שזה, היוצר של התדמית וכל זה.
22:33 B: Now, let's say, that if my mind is really right, good, clear... that should have a deep effect on me? ב: עכשיו, בוא נגיד, שאם המיינד שלי הוא צודק, טוב, נקי זה יכול לגרום להשפעה עליי?
22:39 K: Yes.

B: Right? 		ק: כן.

ב: נכון?
22:40 K: Yes. ק: כן.
22:41 S: What would have a deep effect? ש: מה יגרום להשפעה ?
22:42 B: To see this tremendous ignorance... this tremendous destruction. לראות את הבערות העצומה את ההרס העצום.
22:45 K: We are getting at it.

S: Right. 		ק: אנחנו מגיעים לשם.

ש: נכון.
22:47 K: We are getting it. ק: אנחנו מגיעים לזה.
22:50 B: But then if I don't fully perceive... if I start to escape the perception of it... then I'm in it too?

K: Yes, you are in it too. 		ב: אבל אז אם אני לא תופס לגמרי אם אני מתחיל לברוח מהתפיסה הזו אז אני בתוך זה גם?

ק: כן, אתה גם שם.
23:01 B: But the feeling is still… That universal sorrow is still something... that I can feel, is that what you mean to say? ב: אבל התחושה היא עדיין שהצער האוניברסלי הוא עדיין משהו שאני יכול לחוש, האם זה מה שהתכוונת לומר?
23:12 K: Yes. ק: כן.
23:14 B: Although I am not very perceptive... as to what it means. ב: למרות שאני מהיר תפיסה אז מה זה אומר.
23:16 K: No, no. You can feel the sorrow of thought. ק: לא, לא. אתה יכול לחוש את הצער של המחשבה.
23:21 B: The sorrow of thought. But I can sense, or somehow be aware... of the universal sorrow.

K: Yes. You can. 		ב: צער המחשבה. אבל אני יכול לחוש, או איכשהו להיות מודע לצער האוניברסלי.

ק: כן. אתה יכול.
23:28 S: You say the universal sorrow is there... ש: אתה אומר שהצער האוניברסלי הוא שם
23:30 K: You can feel it.

B: Feel it or sense it. 		ק: אתה יכול לחוש את זה.

ב: להרגיש או לחוש.
23:33 S: Right.

B: Right. 		ש: כן.

ב: נכון.
23:36 K: Sorrow of man living like this.

B: Is that the essence of it? 		ק: צער של האדם שחי כך.

ב: האם זוהי התמצית של העניין?
23:39 K: I'm just moving into it. Let's move in. ק: אני רק נכנס לזה. בואו נזוז.
23:41 B: Yes. Is there more to it then?

K: Much more to it! 		ק: כן. האם ישנו משהו יותר לזה?

ק: הרבה יותר יש לזה!
23:44 B: Oh well, then perhaps we should try to bring that out. ב: או בסדר, אז אולי ננסה להביא את זה החוצה.
23:46 K: I am trying to.

S: Sorrow, yes. 		ק: אני מנסה.

ש: צער, כן.
23:49 K: You see me. I live the ordinary life... image, sorrow, fear, anxiety, all that. I have the sorrow of self-pity, all that. And you who are 'enlightened' in quotes... look at me and say… Aren't you full of sorrow for me? Which is compassion. ק: אתה רואה אותי. אני חי חיים רגילים תדמית, צער, פחד, חרדה, כל זה. יש לי את הצער של הרחמים העצמיים, כל זה. ואתה, שאתה "מואר" במרכאות מסתכל עליי ואומר האם אתה לא מתמלא צער עליי? שזה חמלה.
24:17 B: I would say that is a kind of energy... which is tremendously aroused... because of this situation.

K: Yes. 		ב: אני אומר שזה סוג של אנרגיה שהיא מתעוררת בצורה חזקה בגלל המצב.

ק: כן.
24:23 B: Right?

K: Yes. 		ב: נכון?

ק: כן.
24:25 B: But that, would you call it sorrow... or you'd call it compassion. ב: אבל זה, האם תקרא לזה צער או שתקרא לזה חמלה.
24:29 K: Compassion, which is the outcome of sorrow. ק: חמלה, שזו התוצאה של הצער.
24:32 B: But have you felt sorrow first? Has the enlightened person... felt sorrow and then compassion? ב: האם האם חשת את הצער קודם? האם האדם המואר הרגיש צער ואז חמלה?
24:39 K: No. ק: לא.
24:40 S: Or the other way?

K: No, no - be careful, old boy. Go very carefully. You see, sir, you are saying that one must have... sorrow first to have compassion. 		ש: או הפוך?

ק: לא, לא - תזהר, ידידי. תלך בזהירות. אתה אומר אדוני, אתה אומר שלאדם חייב להיות צער קודם כדי שתהיה לו חמלה.
24:57 B: I'm not, I am just exploring it. ק: אני לא, אני רק חוקר את זה.
24:59 K: Yes, we are exploring. Through sorrow you come to compassion. ק: כן, אנחנו חוקרים. דרך הצער אתה מגיע לחמלה.
25:03 B: That's what you seem to be saying. ב: אבל מה שאתה אומר כך נראה.
25:05 K: Yes, I seem to be saying, which implies... that I must go through... all the horrors of mankind.

S: Experience. 		ק: כן, נראה שאני אומר, שזה רומז שאני צריך לעבור דרך כל הצרות של האנושות.

ש: ניסיון.
25:14 K: In order.

S: Right. 		ק: לפי הסדר.

ש: נכון.
25:17 K: No.

S: No? 		ק: לא.

ש: לא?
25:19 K: No!

B: But let's say... 		ק: לא!

ב: אבל בוא נאמר
25:21 K: That's the point, sir. - forgive me. ק: זאת הנקודה, אדוני. תסלח לי.
25:22 B: Let's say that the enlightened one... the enlightened man... sees this sorrow, sees this destruction... and he feels something - right? - he senses something... which is a tremendous energy...

K: Yes. 		ב: בוא נגיד שהאיש המואר האדם המואר.. רואה את הצער, רואה את ההרס והוא מרגיש משהו - נכון? - הוא חש במשהו שהיא אנרגיה עצומה

ק: כן.
25:34 B: ...we call it compassion. Now, he understands... that the people are in sorrow... ב: אנו קוראים לזה חמלה. עכשיו, הוא מבין שהאנשים נמצאים בצער
25:40 K: Of course! ק: כמובן!
25:41 B: But he is not himself in sorrow.

K: That's right. 		ב: אבל הוא לא צער בעצמו.

ק: זה נכון.
25:45 B: But he feels a tremendous energy to do something. ב: אבל הוא מרגיש אנרגיה עצומה לעשות משהו.
25:48 K: Yes. Tremendous energy of compassion. ק: כן. אנרגיה עצומה של החמלה.
25:51 B: Compassion. Feeling for them.

K: Compassion. 		ק: חמלה. רגש כלפיהם.

ק: חמלה.
25:54 S: Would you then say that the enlightened man... perceives or is aware of the... I hate to use the word, inefficiency - but the conflict... he's not aware of sorrow, he's aware of the awkwardness... the blundering, the loss of life. ש: האם תאמר אז שהאדם המואר תופס או מודע ל אני שונא את המילה הזו, חוסר יעילות - אבל הקונפליקט הוא לא מודע לצער, הוא מודע לסירבול לטעות, לאיבוד החיים.
26:19 K: No, sir. Dr Shainberg, just listen. You have been through all this... suppose you have been through all this. ק: לא, אדוני. ד"ר שיינברג, רק תקשיב. אתה עברת את כל זה נניח שעברת את כל זה.
26:30 S: Sorrow. ש: צער.
26:33 K: Image, thought, the sorrow of thought, the fears, anxiety... and you say 'I have understood that. It's over in me'. But you have left very little, you have energy... but it's a very shallow business. And is life so shallow as all that? Or has it an immense depth? Depth is wrong word, but...

B: Has inwardness? 		ק: תדמית, מחשבה, הצער של המחשבה, הפחדים, החרדות ואתה אומר "אני הבנתי זאת. זה נגמר עבורי". אבל נשאר לך מעט מאוד, יש לך אנרגיה אבל זה עסק רדוד מאוד. והאם החיים כל כך רדודים כמו כל זה? או שיש להם עומק אינסופי? עומק זוהי המילה הלא נכונה, אבל

ב: האם יש להם פנימיות?
27:07 K: Great inwardness. And to find that out... Don't you have to die to everything known? ק: פנימיות אדירה. וכדי למצוא אותה האם אתה לא צריך למות לכל הדברים שידועים לך?
27:27 B: Yes, but how does this relate to sorrow at the same time? ב: כן, אבל איך זה מתקשר לצער באותו זמן?
27:30 K: I am coming… You might feel… I am ignorant, I have my anxieties, all the rest of it. You are beyond it... you are on the other side of the stream as it were. Don't you have compassion? ק: אני מגיע אתה יכול לחוש אני נבער, יש לי את החרדות שלי, וכל השאר. אתה מעבר לזה אתה בצד האחר של הזרם מה שנקרא. האם אין לך חמלה?
27:59 S: Yes, I do.

B: Yes. 		ש: כן, יש לי.

ב: כן.
28:04 K: Not up here. ק: לא כאן.
28:05 S: No, I know. But I see it and I... ש: לא, אני יודע. אבל אני רואה את זה ו
28:08 K: Compassion.

S: Yes. 		ק: חמלה.

ש: כן.
28:12 K: Is that the result of the ending of sorrow, the universal sorrow? ק: האם זוהי התוצאה של הסוף של הצער, הצער האוניברסלי?
28:18 B: What? The universal sorrow.

K: Universal sorrow. 		ב: מה? הצער האוניברסלי.

ק: צער אוניברסלי.
28:20 B: Wait, you say the ending of sorrow. Now, you're talking about a person... who was is in sorrow to begin with. ב: חכה, אתה אומר שסוף הצער. עכשיו, אתה מדבר על בן אדם שהיה בצער הזה בתור התחלה.
28:26 K: Yes. ק: כן.
28:27 B: And in him this universal sorrow ends. Is that what you're saying? ב: ובתוכו הצער האוניברסלי מסתיים. האם זה מה שאתה אומר?
28:32 K: No. No, a little more than that. ק: לא. לא, קצת יותר מזה.
28:34 B: More than that... but we have to go slowly, because if you say... the ending of universal sorrow, the thing that is puzzling... is to say it still exists.

K: What? 		ב: יותר אבל עלינו ללכת לאט, כי אם אתה אומר הסוף של הצער האוניברסלי, הדבר שמסבך זה לומר שזה עדיין קיים.

ק: מה?
28:43 B: You see, if the universal sorrow ends, then it's all gone. ב: אתה מבין, אם הצער האוניברסלי מסתיים, אז הכל הלך.
28:47 K: Ah! It's still there, no. Of course. ק: אה! זה עדיין שם, לא. כמובן.
28:49 B: You see there is a certain puzzle in language. In some sense the universal sorrow ends... but in another sense it persists. ב: אבל אתה רואה שישנו סיבוך של שפה כאן. במובן מסוים הצער האוניברסלי מסתיים אבל במובן אחר הוא ממשיך.
28:56 K: Yes, that's right. ק: כן, זה נכון.
28:58 B: But could we say that... if you have an insight into the essence of sorrow... universal sorrow - then in that sense... sorrow ends in that insight. Is that what you mean?

K: Yes, yes. 		ב: אבל האם נוכל לאמר ש אם יש לך תובנה אל תוך התמצית של הצער צער אוניברסלי - אז במובן הזה הצער מסתיים בתובנה הזו. האם לזה אתה מתכוון?

ק: כן, כן.
29:09 B: Although it's still there. ב: למרות שזה עדיין שם.
29:10 K: Yes, although it still goes on. ק: כן, למרות שזה ממשיך עדיין.
29:12 S: I've got a deeper question now. The question is... ש: יש לי שאלה עמוקה עכשיו. השאלה היא
29:15 K: Ah, I don't think you have understood. ק: אה, אני לא חושב שהבנת.
29:17 S: I think I understood that one, but my question comes before... which is that, here is me. - the image-making has died. Right? That's the waves. Now, I come into the sorrow. ש: אני חושב שהבנתי את זה, אבל השאלה שלי באה לפני שהיא, הנה אני. - היוצר תדמיות מת. נכון? אלה הם הגלים. עכשיו, אני בא לצער.
29:36 K: You've lost the sorrow of thought. ק: אתה איבדת את הצער של המחשבה.
29:39 S: Right. The sorrow of thought has gone... but there's a deeper sorrow. ש: נכון. הצער של המחשבה הסתיים אבל ישנו צער עמוק יותר.
29:43 K: Is there? Or you're assuming that there is a deeper sorrow. ק: כן? או שאתה מניח שישנו צער עמוק יותר.
29:48 S: I'm trying to understand what you are saying. ש: אני מנסה להבין את מה שאתה אומר.
29:50 K: Ah! No, no! I am saying... Is there compassion which is not related to thought... or is that compassion born of sorrow? ק: אה! לא, לא! אני אומר האם ישנה חמלה שלא קשורה למחשבה או האם זו חמלה שנולדה מהצער?
30:13 S: Born of sorrow. ש: נולדה מהצער.
30:15 K: Born in the sense... when the sorrow ends there is compassion. ק: נולדה במובן כאשר הצער מסתיים ישנה חמלה.
30:19 S: OK. That makes it a little clearer. When the sorrow of thought... ש: אוקיי. זה יותר ברור. כאשר הצער של המחשבה
30:29 K: Not personal sorrow.

S: No. 		ק: לא הצער הפרטי.

ש: לא.
30:31 K: Not the sorrow of thought. ק: לא הצער של המחשבה.
30:33 B: Not the sorrow of thought, but something deeper. ב: לא הצער של המחשבה, אלא משהו עמוק יותר.
30:35 S: Something deeper. When that sorrow ends… ש: משהו עמוק יותר. כאשר הצער הזה מסתיים
30:38 K: That's it. ק: בידיוק.
30:40 S: When that sorrow ends then there is a birth... ש: אז הצער הזה מסתיים וישנה לידה
30:44 B: ...of compassion, of energy. ב: של החמלה, של אנרגיה.
30:48 K: Is there not a deeper sorrow than the sorrow of thought? ק: האין צער עמוק יותר מהצער של המחשבה?
31:01 S: There's the sorrow, David was saying... the sorrow for ignorance is deeper than thought... The sorrow for the universal calamity... of mankind trapped in this sorrow. The sorrow of a continual repetition of wars... and history and poverty and people mistreating each other... that's a deeper sorrow.

K: I understand all that. 		ש: ישנו הצער, דוויד אמר צער הבערות עמוק מהמחשבה הצער של האסון האוניברסלי של האנושות שלכודה בתוך הצער הזה. הצער של המשכיות אינסופית של המלחמות היסטוריה ועוני ואנשים מתייחסים אחד לשני ברוע זהו צער עמוק יותר.

ק: אני מבין את כל זה.
31:32 S: That's deeper than the sorrow of thought. ש: זה עמוק יותר מהצער של המחשבה.
31:43 K: Can we ask this question, what is compassion? which is love... we're using that one word to cover a wide field. What is compassion? Can a man who is in sorrow, thought, image... can he have that? He can't. Absolutely he cannot. Right?

B: Yes. 		ק: האם אוכל לשאול את השאלה, מהי חמלה? שהיא אהבה אנחנו משתמשים במילה כדי לכסות שדה רחב. מהי חמלה? האם אדם שנמצא בצער, מחשבה תדמית האם יהיה לו את זה? הוא לא יכול. לגמרי לא. נכון?

ב: כן.
32:18 K: Now. When does that come into being? Without that, life has no meaning. You have left me without that. So, if all that you have taken away from me is... superficial sorrow - thought and image... and I feel there's something much more. ק: עכשיו. מתי זה מופיע? בלי זה, לחיים אין משמעות. השארת אותי בלי זה. אז, אם כל מה שלקחת ממני הוא צער שיטחי - מחשבה ותדמית ואני מרגיש שישנו משהו יותר.
32:49 B: I mean, just doing that leaves something emptier… ב: אני מתכוון, רק לעשות זאת משאיר משהו ריק יותר
32:53 K: Yes.

B: Meaningless. 		ק: כן.

ב: חסר משמעות.
32:55 K: Something much greater than this shallow little business. ק: משהו גדול מכל העיניינים הרדודים הללו.
33:03 B: When we have thought producing sorrow and self-pity... but also the realisation of the sorrow of mankind... could you say the energy... which is deeper is being in some way... ב: כשיש לנו מחשבה שיוצרת צער ורחמים עצמיים וגם ההבנה של הצער של האנושות האם תוכל לומר שהאנרגיה.. שהיא עמוקה יותר היא במובן מסוים
33:15 K: Moved. ק: נעה.
33:16 B: Well, first of all in this sorrow... this energy is caught up in whirlpools. ב: ובכן, ראשית בצער הזה האנרגיה לכודה במערבולות.
33:21 K: Yes, that's right, in a small field. ק: כן, נכון, בשדה קטן.
33:24 B: It's deeper than thought but there is some sort of... very deep disturbance of the energy... ב: זה עמוק יותר מהמחשבה אבל ישנו סוג של הפרעה עמוקה מאוד באנרגיה
33:30 K: Yes. Quite right. ק: כן. אכן כן.
33:31 B: ...which we call deep sorrow.

K: Deep sorrow. 		ב: שאנו קוראים לו צער.

ק: צער עמוק.
33:36 B: Ultimately, its origin is the blockage in thought, isn't it? ב: בסופו של דבר, המקור של זה הוא החסימה של המחשבה, לא?
33:40 K: Yes. That is deep sorrow of mankind. ק: כן. זה צער עמוק של האנושות.
33:42 B: Yes. The deep sorrow of mankind. ב: כן. הצער העמוק של האנושות.
33:45 K: For centuries upon centuries, it's like... like a vast reservoir of sorrow. ק: במשך מאות שנים, זה כמו מאגר אדיר של צער.
33:52 B: It's sort of moving around in... in some way that's disorderly and... ב: זה מעין תנועה מעגלית ב במובן מסוים זה ללא סדר ו
33:57 K: Yes. ק: כן.
34:00 B: ...and preventing clarity and so on, perpetuating ignorance. ב: ומונע את הבהירות וכולי, ומנציח את הבערות.
34:04 K: Ignorance. Perpetuating ignorance, right. ק: בערות. מנציח את הבערות, נכון.
34:07 B: Because, you see, if it were not for that... then man's natural capacity to learn... would solve all these problems. Is that possible?

K: That's right. 		ב: בגלל, שאם זה היה לא כך אז היכולת של האדם ללמוד היתה פותרת את הבעיות האלה. האם זה אפשרי?

ק: נכון.
34:15 S: Right. ש: נכון.
34:17 K: Unless you 3 give me, or help me... or show me, or have an insight... into something much greater... I say 'Yes, this is very nice'... and I go off - you follow?

B: Yes. 		ק: אם שלושתכם תתנו לי, או תעזרו לי או תראו לי, או שתהיה לכם תובנה למשהו גדול יותר אני אומר "כן, זה נחמד" ואני הולך - אתה מבין?

ב: כן.
34:39 K: What we're trying to do, as far as I can see, is to penetrate... into something beyond death.

B: Beyond death. 		ק: מה שאנו מנסים לעשות, כמו שאני מבין, זה לחדור למשהו מעבר למוות.

ב: מעבר למוות.
34:50 K: Death, we say, is not only the ending... of the organism, but the ending... of all the content of the consciousness... and the consciousness which we know as it's now. ק: מוות, אנו אומרים, הוא לא רק הסוף של הגוף, אלא הסוף של כל התוכן של התודעה והתודעה שאנו מכירים כמו שהיא עכשיו.
35:05 B: Is it also the ending of sorrow? ב: זה גם הסוף של הצער?
35:07 K: Ending of sorrow of that kind, of the... ק: סוף של הצער מהסוג הזה, של
35:10 B: Superficial.

K: ...the superficial kind. That's clear.

B: Yes. 		ב: השיטחי.

ק: הסוג השיטחי. זה ברור.

ב: כן.
35:16 K: And a man who's gone through all that... he says 'that isn't good enough... you haven't given me the flower, the perfume. You've just given me the ashes of it'. And, now, we 3 are trying... to find out that which is beyond the ashes. ק: ואדם שעבר את כל זה הוא אומר "זה לא טוב מספיק לא נתתם לי את הפרח, את הבושם. רק נתתם לי עפר מזה". ועכשיו, שלושתינו מנסים למצוא את מה שמעבר לעפר.
35:37 S: Right. ש: נכון.
35:39 B: You say, there is that which is beyond death. ב: אתם אומרים, ישנו הדבר הזה שהוא מעבר למוות.
35:42 K: Absolutely! ק: לגמרי!
35:44 B: Would you say that is eternal or... ב: האם תאמר שזה ניצחי או
35:47 K: I don't want to use those words. ק: אני לא רוצה להשתמש במילים האלה.
35:49 B: No, but I mean in some sense beyond time. ב: לא, אבל אני מתכוון במובן מסוים מעבר לזמן.
35:52 K: Beyond time. ק: מעבר לזמן.
35:53 B: Therefore 'eternal' is not the best word for it. ב: לפיכך "ניצחי" היא לא המילה הנכונה לזה.
35:56 K: Therefore, there is something beyond... this superficial death, a movement that has... no beginning and no ending.

B: But it's a movement. 		ק: לכן, ישנו משהו מעבר למוות השיטחי, תנועה ש אין לה התחלה ואין לה סוף.

ב: אבל זוהי תנועה.
36:07 K: It's a movement. Movement, not in time. ק: זאת תנועה. תנועה, לא בזמן.
36:10 B: Not in time, but... ב: לא בזמן, אלא
36:12 S: What's the difference between a movement in time... and a movement out of time? ש: מה ההבדל בין התנועה בזמן ותנועה שהיא מחוץ לזמן?
36:22 K: Sir, that which is constantly renewing... constantly - 'new' isn't the word... constantly fresh, flowering... endlessly flowering, that's timeless. This is all… flowering implies time. ק: אדוני, מה שמתחדש באופן קבוע כל הזמן - "חדש" חדש זאת לא המילה כל הזמן טרי, פורח פורח לנצח, זה ללא זמן. זה הכל פריחה מרמזת על זמן.
36:41 B: Yes, well, I think, we can see the point. ב: כן, ובכן, אני חושב, אנו יכולים לראות את הנקודה.
36:43 S: I think we get that. The feel of renewal in creation and... coming and going without transition... without duration, without linearity, that has... ש: אני חושב שהבנו זאת. התחושה של ההתחדשות ביצירה ו. בא והולך מבלי להשתנות בלי משך, לא ליניארי, זהו ה
36:56 K: You see, let me come back to it in a different way. Being normally a fairly intelligent man... read various books, tried various meditations. - Zen, this and that and the other thing... at one glance I have an insight... into all that, at one glance, it's finished... I won't touch it! And it may be the ending of this image-making and all that. There a meditation must take place to delve, to have an insight... into something which the mind has never touched before. ק: אתה מבין, תן לי לחזור לזה באופן שונה. בהיותי אדם אינטליגנט למדי קראתי כמה ספרים, ניסיתי כמה מדיטציות. - זן, זה וזה והדבר האחר במבט חטוף יש לי תובנה לכל זה, במבט חטוף, זה נגמר אני לא אגע בזה! וזה יכול להיות הסוף של יצירת התדמיות וכל זה. שם צריכה להיות מדיטציה כדי לצלול, כדי שתהיה התובנה למשהו שהמיינד מעולם לא נגע בו.
37:54 B: But I mean, even if you do touch it, then it doesn't mean... the next time it will be known. ב: אבל אני מתכוון, אפילו אם אתה כן נוגע בזה, זה לא אומר בפעם הבאה זה יהיה ידוע.
38:02 K: Ah! It can never be known in the sense... ק: אה! זה לעולם לא יהיה ידוע במובן של
38:04 B: It can never be known, it's always new in some sense. ב: זה לעולם לא יהיה ידוע, זה תמיד חדש במובן מסוים.
38:06 K: Yes, it's always new. It's not a memory stored up and altered... changed and call it 'new'. It has never been old. ק: כן, זה תמיד חדש. זה לא זיכרון שמאוחסן ומשתנה השתנה ועכשיו נקרא "חדש". זה מעולם לא היה ישן.
38:20 B: Yes. ב: כן.
38:21 K: I don't know if I can put it that way. ק: אני לא יודע אם אני יכול לנסח זאת כך.
38:23 B: I think I understand that. Could you say, like a mind that has never known sorrow? ב: אני חושב שאני מבין את זה. האם נוכל לומר, כמו מיינד שמעולם לא ידע צער?
38:30 K: Yes. ק: כן.
38:31 B: It might seem puzzling at first but it's a move... out of this state which has known sorrow... into a state which has not known sorrow. ב: זה נראה מסובך בהתחלה אבל זוהי תנועה מחוץ למצב שידע צער למצב שאינו יודע צער.
38:40 K: Yes, that's right.

B: But there's no you, so... 		ק: כן, נכון.

ב: אבל אין "אתה", אז
38:43 K: That's right. ק: נכון.
38:44 S: Can we say it this way too... Could we say that it's an action... which is moving where there is no 'you'? ש: האם נוכל לומר זאת באופן הזה גם האם נוכל לומר שזו פעולה שנעה כאשר אין "אתה"?
38:53 K: You see, when you use the word 'action'... action means not in the future or in the past... action is the doing.

S: Yes. 		ק: אתה מבין, כשאתה משתמש במילה "פעולה" פעולה אומרת לא בעתיד או בעבר פעולה היא העשייה.

ש: כן.
39:06 K: Most of our actions are the result of the cause... or the past, or according to a future - ideals and so on. ק: רוב הפעולות שלנו הם תוצאה של סיבה של העבר, או לפי העתיד - אידיאלים וכו.
39:14 S: This is not that.

K: That's not action. That's just conformity. 		ש: זה לא זה.

ק: זו לא פעולה. זוהי בסך הכל נענתנות.
39:18 S: Right. No, I'm talking about a different kind of action. ש: נכון. לא, אני מדבר על פעולה מסוג אחר.
39:21 K: So. No, I wouldn't… action implies... there are several things involved. To penetrate into this, the mind must be completely silent. ק: לא. לא, אני לא. פעולה מרמזת ישנם כמה דבר שמעורבים בכך. לחדור אל תוך זה, המיינד חייב להיות שקט לגמרי.
39:38 S: Right. ש: נכון.
39:39 K: Otherwise you are projecting something into it. ק: אחרת אתה מקרין משהו אל תוך זה.
39:43 S: Right. It's not projecting into anything. ש: נכון. זה לא מקרין אל תוך משהו.
39:47 K: Absolute silence. And that silence is not the product of... control, wished for, premeditated, pre-determined. Therefore that silence is not brought about through will. ק: דממה מוחלטת. והדממה היא לא התוצר של שליטה, רצון, תיכנון, החלטה. לכן הדממה הזאת היא לא מובאת דבר הרצון.
40:07 B: Right. ב: נכון.
40:09 K: Now, in that silence... there is the sense of... something beyond all time... all death, all thought. You follow? Something... Nothing! Not a thing - you understand? Nothing! And therefore, empty. And therefore, tremendous energy. ק: עכשיו, בדממה הזו ישנה תחושה של משהו מעבר לזמן מעבר למוות, מעבר למחשבה. אתה מבין? משהו כלום! לא דבר - אתה מבין? שום דבר! ולפיכך, ריק. ולכן, אנרגיה אדירה.
40:47 B: Is this…

S: Moving. 		ב: האם זה

ש: נע.
40:49 K: Energy. Leave it! Leave it! ק: אנרגיה. תעזוב את זה! תעזוב!
40:52 B: Is this also the source of compassion? ב: האם זהו המקור של החמלה?
40:54 K: That's what I… That's it. ק: זה מה שאני בידיוק.
40:57 S: What do you mean by 'source'? ש: למה אתה מתכוון "המקור"?
40:58 B: Well, that in this energy is compassion... ב: ובכן, שבתוך האנרגיה נמצאת החמלה
41:01 K: Yes, that's right.

S: In this energy... 		ק: כן, נכון.

ש: בתוך האנרגיה
41:04 K: This energy is compassion.

B: Is compassion. 		ק: האנרגיה היא החמלה.

ב: היא החלמה.
41:06 S: That's different.

K: Yes. Of course. 		ש: זה שונה.

ק: כן. כמובן.
41:09 S: This energy is compassion. that's different from saying 'the source'. ש: האנרגיה הזו היא חמלה. זה שונה מלהגיד "המקור".
41:14 K: You see, and beyond that there is something more. ק: אתה מבין, ומעבר לזה ישנו משהו יותר.
41:19 S: Beyond that?

K: Of course. 		ש: מעבר לזה?

ק: כמובן.
41:21 B: Well, why do you say 'of course'? What could it be that's more? ב: ובכן, למה אתה אומר "כמובן"? מה יכול להיות יותר?
41:37 K: Sir, let's put it, approach it differently. Everything thought has created is not sacred, is not holy. ק: אדוני, בוא נשים זאת, ניגש באופן שונה. כל מה שהמחשבה יצרה הוא לא קדוש, הוא לא קדוש.
41:49 B: Yes, because it's fragmented. ב: כן, כי זה מחולק.
41:51 K: Is fragmented, we know it, and putting up an image... and worshipping it is a creation of thought; made by the hand or by the mind, it's still an image. So, in that there is nothing sacred... because - as he pointed out... thought is fragmented, limited, finite... it's the product of memory and so on. ק: זה מחולק, אנחנו יודעים, ושם שם תמונה וסוגד לה, זה תוצר של המחשבה; נוצר בידיים או על ידי המיינד, זוהי עדיין תדמית. אז, אין שם שום דבר קדוש.. בגלל - כמו שהוא הראה המחשבה היא מחולקת, מוגבלת, סופית היא תוצר של הזיכרון וכולי.
42:12 B: Is the sacred, therefore, that which is without limit? ב: האם זה קדוש, לפיכך, זה שאין לא סוף?
42:16 K: That's it. There is something beyond compassion... which is sacred. ק: זהו זה. ישנו משהו מעבר לחמלה שהוא קדוש.
42:23 B: Yes. Is it beyond movement? ב: כן. האם זה מעבר לתנועה?
42:26 K: Sacred - you can't say movement, or non-movement. ק: קדוש - אתה לא יכול לומר תנועה, או חוסר תנועה.
42:31 B: You can't say anything. ב: אתה לא יכול לומר כלום.
42:33 K: A living thing... You can only examine a dead thing. A living thing, you can't examine. What we are trying to do... is to examine that living thing which we call sacred... which is beyond compassion. ק: דבר חי אתה יכול רק לבחון דבר מת. דבר חי, אתה לא יכול לבחון. מה שאנו מנסים לעשות זה לבחון את הדבר החי שאנו קוראים לו קדוש שהוא מעבר לחמלה.
42:52 B: What is our relation to the sacred then? ב: מהו היחס לדבר הקדוש אז?
42:57 K: To the man who is ignorant there is no relationship. Right? Which is true. To the man who has removed the image... all that, who is free of the image... and the image-maker, he's still… it has no meaning yet. Right? It has meaning only when he goes beyond everything, beyond... he dies to everything. Dying means, in the sense... never for a single second... accumulating anything psychologically. ק: לאדם נבער אין שום יחס. נכון? שזה נכון. לאדם שהסיר מעצמו את התדמית כל זה, שהוא חופשי מהתדמית ויוצר התדמיות, הוא עדיין אין לזה משמעות עדיין. נכון? יש לזה משמעות רק כשזה הולך מעבר להכל, מעבר הוא מת להכל. מת פירושו, במובן שאפילו לא לשניה צובר או אוגר משהו פסיכולוגית.
43:50 S: Would you say that there is any - you asked the question... What is the relationship to the sacred? Is there ever a relationship to the sacred or is the sacred… ש: האם תאמר שישנו איזשהו - אתה שאלת את השאלה מהם היחסים לדבר הקדוש? האם יש שם אי פעם יחסים עם הדבר הקדוש או שהדבר הזה
44:01 K: No, he's asking something.

S: Yes. 		ק: לא, הוא שואל משהו.

ש: כן.
44:04 K: He's asking, what is the relationship between... that which is sacred, holy, to reality. ק: הוא שואל, מהם היחסים בין הדבר הזה שהוא קדוש, שלם, למציאות.
44:13 B: Yes, it's implicit, anyway. ב: כן, זה מרומז, בכל אופן.
44:16 K: Eh?

B: I mean, that's implied. 		ק: אה?

ב: אני מתכוון, זה מרומז.
44:18 K: Of course. We've talked about it, some time ago... this question, which is... reality which is the product of thought has no relationship... to that because thought is an empty... ק: כמובן. דיברנו על זה, לפני כמה זמן על השאלה, שהיא מציאות שהיא התוצר של המחשבה אין לה שום יחסים לזה בגלל שהמחשבה היא ריקה
44:33 S: Right. ש: נכון.
44:34 K: ...little affair. That may have a relationship with this. ק: עיניין קטן. לזה יכול להיות יחס לזה.
44:38 B: In some way. ב: במובן מסוים.
44:44 K: And the relationship comes through... insight, intelligence and compassion. ק: והיחסים באים דרך תובנה, אינטליגנציה וחמלה.
44:58 S: What is that relationship... What is intelligence, I suppose we're asking. ש: מהם היחסים האלה מהי האינטליגנציה, אני מניח שאנו שואלים.
45:06 K: Intelligence? What is intelligence? ק: אינטליגנציה? מהי אינטליגנציה?
45:10 S: How does intelligence act? ש: איך היא פועלת?
45:13 K: Wait! Wait! You've had an insight into the image. You've had an insight into the movement of thought... movement of thought which is self-pity... creates sorrow and all that. You've had a real insight into it. Haven't you? It's not a verbal agreement or disagreement... or logical conclusion. You've had a real insight into that business. Into the waves of the river. Now, have you an insight also… isn't that insight intelligence? Which is not the intelligence of a clever man... we're not talking of that. So, if there is that, you've already got that intelligence. ק: חכה! חכה! היתה לך תובנה אל תוך התדמית. היתה לך תובנה אל תוך התנועה של המחשבה תנועה של מחשבה שהיא רחמים עצמיים יוצרת צער וכל זה. היתה לך תובנה אמיתית לתוך זה. הלא כן? זה לא הסכם מילולי או חוסר הסכמה או מסקנה הגיונית. היתה לך תובנה אמיתית אל תוך העסק הזה. אל תוך הגלים של הנהר. עכשיו, האם יש לך תובנה גם האם התובנה הזו היא לא אינטליגנציה? שהיא לא אינטליגנציה של אדם חכם אנו לא מדברים על זה. אז, אם יש את זה, כבר יש לך את האינטליגנציה.
46:04 S: That's right. ש: נכון.
46:06 K: Now, move with that intelligence... which is not yours or mine, intelligence... not Dr. Shainberg's or K's, or somebody's... it's universal intelligence... global or cosmic intelligence - that insight. Now, move a step further into it.

S: Move with, yes. 		ק: עכשיו, נזוז עם האינטליגנציה הזאת. שהיא לא שלך או שלי, אינטליגנציה לא של ד"ר שיינברג או של ק. או של מישהו זאת אינטליגנציה אוניברסלית גלובלית או קוסמית - זוהי תובנה. עכשיו, תיקח צעד קדימה משם.

ש: תנוע עם, כן.
46:33 K: Have an insight into sorrow... which is not the sorrow of thought, all that... the enormous sorrow of mankind, of ignorance - you follow? And then out of that insight - compassion. Now, insight into compassion. Is compassion the end of all life, end of all death? It seems so because you have - you follow?- thrown away... mind has thrown away all the burden... which man has imposed upon himself. Right? So, you have that tremendous feeling... a tremendous thing inside you. Now, that compassion - delve into it. And there is something sacred... untouched by man - man in the sense, untouched by his mind... by his cravings, by his demands, by his prayers... by his everlasting chicanery, tricks. And that may be the origin of everything... which man has misused. You follow? Not that it exists in him because then we get lost. ק: האם יש לך תובנה אל תוך הצער שזה לא הצער של המחשבה, וכל זה צער אדיר של האנושות, של בערות - אתה מבין? ומתוך זה תובנה - חמלה. עכשיו, תובנה אל תוך החמלה. האם החמלה הסוף של כל החיים, סוף של כל המוות? זה נראה כך בגלל שיש לך - אתה מבין? - זרקת המיינד זרק את כל המסע הכבד שהאדם העמיס על עצמו. נכון? אז, יש לך את התחושה האדירה הזו דבר אדיר בתוכך. עכשיו, החמלה הזו - תכנס לעומקה. ויש שם משהו קדוש שהאדם לא נגע בו - אדם במובן, המיינד לא נגע בו על ידי הרצונות שלו, הדרישות התפילות על ידי התחבולות האינסופיות, תרגילים. וזה יכול להיות המקור של הכל שהאדם השתמש בו לרעה. אתה מבין? לא שזה מתקיים בתוכו כי אז אנחנו מאבדים כיוון.
48:21 B: If you say it's the origin of all matter, all nature? ב: אם אתה אומר שזה המקור של כל החומר, כל הטבע?
48:25 K: Everything - of all matter, of all nature. ק: הכל - כל החומר, וכל הטבע.
48:27 B: Of all mankind. ב: כל האנושות.
48:29 K: Yes. That's right, sir. I'll stick by it. So, at the end of these dialogues... what have you, what has the viewer got? What has he captured? ק: כן. נכון, אדוני. אני יצמד לזה. אז, בסופם של הדיאלוגים הללו מה יש לך, מה יש לצופה? מה הוא תפס?
48:54 S: What would we hope he'd capture? Would you say what'd we hope... that he would capture, or what has he actually captured? ש: מה אנו מקווים שהוא תפס? האם תאמר אנו מקווים שהוא יתפוס, או מה שהוא תפס בפועל?
49:02 K: What has he actually, not hope. What has he actually captured? Has his bowl filled? ק: מה הוא תפס בפועל, לא מקווים. מה הוא תפס בפועל? האם הקערה שלו מולאה?
49:14 S: Filled with the sacred. ש: מולאה עם הקודש.
49:17 K: Or will he say 'well, I've got a lot... of ashes left, very kind of you... but I can get that anywhere'. Any logical, rational human being will say... 'Yes, by discussing you can wipe out all this... and I am left with nothing'. ק: או האם הוא יגיד "ובכן, יש לי הרבה עפר שנשאר, מאוד נחמד מצידכם אבל אני לא יכול לקחת את זה לשום מקום". שום אדם רציונלי עם הגיון יגיד "כן, עם הדיונים איתכם אתם יכולים למחוק את כל זה ואני נשארתי עם כלום".
49:35 S: Or has he got… ש: או שיש לו
49:37 K: Yes, that's what... He has come to you - I have come to you 3... wanting to find out... transforming my life... because I feel that is absolutely necessary. Not to - you know... get rid of my ambition, all the silly stuff... which mankind has collected. I empty myself of all that. I - please when I use the word 'I' it's not... 'I' can't empty itself, 'I' dies to all that. Have I got anything out of all this? Have you given me the perfume of that thing? ק: כן, זה מה. הוא הגיע אליו - אני באתי לשלושתיכם רוצה למצוא שינוי לחיי בגלל שאני מרגיש שזה הכרחי מאוד. לא - אתה יודע להיפטר מהאמביציה שלי, וכל השטויות האלה שהאנושות אגרה. אני מרוקן עצמי מכל זה. אני - בבקשה מתי שאני משתמש במילה "אני" זה לא "אני" שיכול לרוקן את עצמו, "אני" מת לכל זה. האם יש לי משהו מכל זה? האם נתתם לי את הבושם של הדבר הזה?
50:32 S: Can I give you the perfume? ש: האם אני יכול לתת לך את הבושם?
50:34 K: Or... Yes, sir, share it with me? ק: או כן, אדוני, תשתף אותי?
50:42 S: I can share it with you. Has the viewer shared with us... ש: אני יכול לשתף אותך. האם הצופה השתתף איתנו
50:48 B: Yes. ב: כן.
50:49 S: ...the experience we've had being together. ש: החוויה שהיתה לנו ביחד.
50:51 K: Have you 2 shared this thing with this man? ק: האם שניכם שיתפתם את הדבר הזה עם האדם הזה?
50:54 S: Right. Have we shared this with this man? ש: נכון. האם שיתפנו את זה עם האדם הזה?
51:04 K: If not, then what? A clever discussion, dialogue, oh, that we are fed up! You can only share when you are really hungry... you follow? - burning with hunger. Otherwise you share words. So, I've come to the point... we've come to the point when we see... life has an extraordinary meaning. ק: אם לא, אז מה? שיחה אינטלקטואלית, דיאלוג, או, מזה אנחנו שבעים! אתה יכול רק לשתף מתי שאתה ממש רעב אתה מבין? - בוער מרעב. אחרת אתה משתף מילים. אז, הגענו לנקודה הגענו לנקודה שאנו רואים לחיים משמעות יוצאת דופן.
51:51 B: Let's say, it has a meaning far beyond what we usually think of. ב: בואו נגיד, יש להם משמעות הרבה מעבר למה שאנו חושבים.
51:55 K: Yes, this is so shallow and empty. ק: כן, זה כל כך רדוד וריקני.
51:57 B: Well, would you say the sacred is also life? ב: ובכן, האם תאמר שהקדושה היא גם החיים?
52:00 K: Yes, that what I was getting at. Life is sacred.

B: And the sacred is life. 		ק: כן, זה מה שרציתי להגיע. החיים קדושים.

ב: והקדושה הם החיים.
52:09 K: Yes.

S: And have we shared that? 		ק: כן.

ש: והאם שיתפנו זאת?
52:11 K: Have you shared that? So, we mustn't misuse life. ק: האם שיתפתם זאת? אז, אסור לנו לנצל את החיים לרעה.
52:21 B: Right. ב: נכון.
52:23 K: You understand? We mustn't waste it because our life is so short. ק: אתם מבינים? אסור לנו לבזבז אותם כי החיים כל כך קצרים.
52:33 B: You mean, you feel, that each of our lives... has a part to play in this sacred... which you talk about.

K: What, sir? 		ב: אתה מתכוון, אתה מרגיש, שלכל אחד מהחיים שלנו יש תפקיד לשחק בקדושה שאתה דיברת עליה.

ק: מה, אדוני?
52:40 B: Each of our lives has... an important part in some sense to play. ב: כל אחד מהחיים יש לו חלק חשוב במובן מסוים לבצע.
52:43 K: It's part… It's there! ק: זה חלק זה שם!
52:45 B: It's part of the whole... and that misusing it is.. Well, to use it rightly has a tremendous significance. ב: זה חלק מהשלם וזה שמנצל את זה ובכן, להשתמש בצורה נכונה יש לזה משמעות גדולה.
52:54 K: Yes. Quite right. But to accept it as a theory is as good as any other theory. ק: כן. אכן כן. אבל לקבל זאת כתיאוריה זה טוב כמו כל תיאוריה אחרת.
53:06 S: There's something though… I feel troubled. Have we shared it? ש: ישנו משהו למרות זאת אני מרגיש מוטרד. האם שיתפנו זאת?
53:16 K: Yes, sir! ק: כן, אדוני!
53:18 S: That burns, that question burns. Have we shared the sacred? ש: זה בוער, השאלה בוערת. האם שיתפנו את הקדושה?
53:27 K: Which means, really, all these dialogues have been... a process of meditation. Not a clever argument. A real penetrating meditation... which brings insight into everything that's being said. ק: שזה אומר, באמת, כל הדיאלוגים היו תהליך של מדיטציה. לא טיעונים חכמים. מדיטציה אמיתית ועמוקה שנותנת תובנה אל כל מה שנאמר.
53:53 B: Oh, I should say that we've been doing that. ב: או, עליי לומר שעשינו את זה.
53:56 K: I think that we've been doing that. ק: אני חושב שעשינו את זה.
53:57 S: We've been doing that. And have we shared that? ש: עשינו את זה. האם שיתפנו את זה?
54:02 B: With whom? Among ourselves?

S: With the viewer. 		ב: עם מי? בינינו?

ש: עם הצופה.
54:05 B: Well, I should think...

K: Ah! 		ב: ובכן, עליי לחשוב

ק: אה!
54:07 B: ...that's the difficulty. ב: זה הקושי.
54:08 K: Are you considering the viewer or... there is no viewer at all? Are you speaking to the viewer... or only that thing in which the viewer... you and I, everything is? You understand what I'm saying? You've got two minutes more. ק: האם אתה מחשיב את הצופה או שאין צופה כלל? האם אתה מדבר לצופה או רק לדבר שבו הצופה אתה ואני, הכל מתקיים בו? אתה מבין מה אני אומר? יש לך עוד שתי דקות.
54:41 S: Well, how would you respond then to what David said... 'We've been in a meditation', you say and I say... 'We've been in a meditation'. How have we shared in our meditation? ש: ובכן, איך אתה תגיב למה שדוויד אמר "היינו במדיטציה", אתה אומר ואני אומר "אנו היינו במדיטציה". איך התחלקנו במדיטציה שלנו?
54:53 K: I mean, no. Has it been a meditation? ק: אני מתכוון, לא. האם זאת הייתה מדיטציה?
54:57 S: Yes. ש: כן.
54:59 K: This dialogue. Meditation is not just an argument. ק: הדיאלוגים הללו. מדיטציה היא לא רק טיעון.
55:06 S: No, we've shared. I feel that. ש: לא, חלקנו יחד. אני מרגיש זאת.
55:08 K: Seeing the truth of every statement. Or the falseness of every statement. Or seeing in the false, the truth. ק: רואים את האמת בכל משפט. או את השקריות של כל משפט. או רואים בתוך השקרי, את האמת.
55:17 S: Right. And aware in each of us and in all of us of the false... as it comes out and is clarified. ש: נכון. ומודעים בתוך כל אחד מאיתנו ובכולנו על השיקרי וזה מופיע וזה מתבהר.
55:23 K: See it all, and therefore... we are in a state of meditation. And whatever we say must then lead to that ultimate thing. Then you are not sharing. ק: תראה את כל זה, ולכן אנו במצב של מדיטציה. ומה שנאמר חייב אז להוביל אותנו לדבר הסופי. ואז אתם כבר לא משתפים.
55:42 S: Where are you? ש: היכן אתם?
55:45 K: There is no sharing. We have got one moment. There is no sharing. It's only that. ק: אין שיתוף. יש לנו רגע אחד. אין שיתוף. יש רק את זה.
55:49 S: That. The act of meditation is that. ש: זה. האקט של המדיטציה הוא זה.
55:56 K: No. There is no... - there is only that. Don't... ק: לא. אין - יש רק את זה. אל
56:00 S: OK. ש: אוקיי.