Krishnamurti Subtitles
SD70T1 - How does one learn about oneself?
| 0:19 | Krishnamurti: I would like to talk about so many things, because wherever one goes – Europe, India, Australia or America, one finds more or less the same human problems. Most human beings in the world are so confused and living a contradictory life; they are thoroughly unhappy, utterly miserable and in great deal of sorrow. And one’s life seems to be a battlefield, from the moment you are born till you die. One finds, right through the world, division, nationalistic, linguistic, religious differences, one sect opposed to another, one way against another, each saying its way is the best and the only one, and so on. There is division, conflict and war. There is division as the business world, the spiritual world, the religious world, the scientific world, or the professorial, college world. | הייתי רוצה לדבר על דברים רבים כל כך בגלל שלאן שהאדם לא ילך אירופה, הודו, אוסטרליה, אמריקה הוא מוצא פחות או יותר את אותן בעיות אנושיות רוב בני האדם בעולם הינם מבולבלים ומנהלים חיים עם סתירות רבות הם לגמרי לא שמחים לגמרי אומללים ונמצאים ביגון עמוק וחייו של האדם נראים כשדה קרב מהרגע שנולדת ועד יום מותך האדם מוצא, בכל העולם, פילוג לאומני, לשוני, שוני בין דתות כת אחת מתנגדת לאחרת, דרך אחת נגד אחרת כל אחד אומר שדרכו היא הטובה ביותר והיחידה וכולי. ישנו פילוג, קונפליקט ומלחמה יש פילוג בעולם העסקים בעולם הרוחני בעולם הדתי בעולם המדע או בעולם האקדמי |
| 2:30 | Seeing all this division, this utter chaos, and a great deal of misery, one wonders, and I’m sure you do too – what is one to do, what course of action to be followed: the left, the centre, or the right. Or is it a course of action dictated by some ideology, some belief, some authoritarian dictum. Or must one follow a course of action that doesn’t depend on any authority whatsoever, neither the left, the centre, nor the right, nor any guru, any teacher, any priest, or follow any organised religion – Catholic, Protestant, what you will – but follow one’s own inclination, tendency, or follow one’s own experience and knowledge, self-reliant, confident, and purposeful. | כאשר אנו רואים את ההפרדה, את הכאוס המוחלט הזה ואומללות רבה, האדם תוהה ואני בטוח שגם אתם מה על האדם לעשות מהי תוכנית הפעולה שצריך לבצעה השמאל, המרכז, או הימין או דרך הפעולה שמוכתבת על ידי אידיאולוגיה מסוימת אמונה מסוימת, איזה הכתבה סמכותית או על האדם ללכת על דרך פעולה שלא תלויה באף סמכות כלשהי לא השמאל, לא המרכז ולא הימין ולא אף מורה רוחני, או כומר או להשתייך לדת מאורגנת, קתולי, פרוטסטנט, או מה שאתה רוצה אלא להתחבר לנטייה הטבעית של עצמו או להתחבר לחוויות ולידע של עצמו נסמך על עצמו, בטוח, ובעל משמעות |
| 4:33 | There is so much contradiction, not only outwardly but also inwardly. And what is one to do? I’m sure you must have asked this question many times – the more serious one is, the more earnest, and not seeking entertainment, one must have really, deeply asked this question, confronted by a world that is so chaotic, contradictory, divided, knowing very well that one has lost faith, having no trust in anybody, no teacher, no professor, no priest or authoritarian Utopia. | יש כל כך הרבה סתירות לא רק מבחוץ אלא גם בפנים ומה על האדם לעשות? אני בטוח שבטח שאלתם שאלה זו פעמים רבות ככל שהאדם רציני יותר, ישר יותר ולא בחיפוש אחר בידור האדם חייב היה לשאול את השאלה הזו כשהוא עומד מול עולם כל כך כאוטי, מלא סתירות, מחולק יודע טוב מאוד, שהוא איבד את אמונתו לא בוטח באף אחד לא מורה, לא פרופסור, לא כומר או איזה סמכות אוטופית |
| 5:56 | If you are at all serious, and I hope you are at least for this afternoon, you must have not only asked such a question of yourself, but also have found a responding answer to the challenge: what is one to do? not having faith in another, not be dependent on some saviour, some teacher, some authority, then where are you to look for light, for an understanding? | אם אתה רציני בכלל ואני מקווה שכן לפחות באחר הצהריים זה בטח לא רק שאלת שאלה כזו את עצמך אלא גם מצאת תשובה לאתגר מה על האדם לעשות? בלי להאמין באחר, לא להיות תלוי בגואל, מורה, סמכות כלשהי אז היכן תחפש את האור? על מנת להבין? |
| 7:08 | What we are trying to do is to find out for ourselves, confronted with this extraordinary problem of living, with all its contradictions and complexities, what is the course of action which will not be contradictory, which will be whole, complete, which will not produce more agonies, more mischief, more confusion. | מה שאנו מנסים לעשות הוא למצוא בעצמנו עומדים מול הבעיה העצומה הזאת של החיים עם כל הסתירות והתסביכים מהו אופן הפעולה שלא יכיל בתוכו סתירה שיהיה שלם, מלא, שלא ייצור עוד צער עוד התנהגות לא רצויה, עוד בילבול |
| 7:56 | And to find that out is our problem – and I think that is the only problem in life. An action that is not broken up, that is not contradictory, that is continuous, whole, complete and total, so that it doesn’t bring more sorrow, more confusion. And if you will, we will go together into this question, bearing in mind that the speaker has no authority whatsoever, because both of us are going to examine, observe, this phenomenon called life, living, and find out the truth of the matter, if there is an action, a way of living, not at odd moments or in a great crisis, but every day, every minute, a way of living in which there is joy, there is no violence, no brutality, no contradiction, and obviously no imitation and dependency. | ולמצוא את זה היא הבעיה שלנו ואני חושב שזאת הבעיה היחידה בחיים פעולה שהיא לא מפולגת, שהיא ללא סתירות שהיא מתמשכת, שלמה, מלאה וטוטאלית על מנת שהיא לא תביא לעוד צער, לעוד בילבול ואם תרשו לי אנו נכנס לשאלה זו לוקחים בחשבון שלדובר אין שום סמכות כלשהי כי שנינו הולכים לבחון, להתבונן את התופעה הזו, שנקראת חיים, לחיות ולמצוא את האמת של זה אם ישנה פעולה, דרך חיים לא לעיתים רחוקות או בעתות משבר אלא יום יום כל דקה, דרך חיים שבה יש שמחה אין אלימות אין ברוטליות אין סתירות ולבטח ללא חקיינות ותלות |
| 9:54 | Unless we find such a way of living, not an abstract idea, a philosophical concept, a theory, but rather an actual way of living, whether there can be an action so complete, so whole, so completely non-contradictory. And I feel to live that way is the only religious way, none other. We are using the word ‘religion’ not in the accepted sense of that word, which is to believe in something, believe in God or no God, or believe in some conceptual ideation – we are using that word as a way of life in which every action is whole, complete and full of ecstasy. We’re going to go into that. | אם לא נמצא דרך חיים כזאת, לא רעיון אבסטרקטי קונספט פילוסופי, תיאוריה אלא דרך חיים בפועל האם ישנה פעולה כל כך מלאה, שלמה ללא סתירות לגמרי ואני מרגיש שלחיות כך היא דרך הדת היחידה לא אחרת אנו משתמשים במילה דת לא במובן המקובל של המילה שהוא להאמין במשהו להאמין באלוהים או אין אלוהים או להאמין באיזה עיקרון נשגב אנו משתמשים במילה כדרך חיים כל פעולה היא שלמה, מלאה ועתיר אקסטזה אנחנו הולכים להיכנס לזה |
| 12:03 | First of all, to understand all this, we must establish right relationship between us, between you and the speaker. He is not teaching you in the ordinary sense of that word, telling you what to do. The word ‘teach’ is to give information, to make one understand, to point out, to inform. And one can teach mathematics, give you some scientific information. But here there is no teacher, and we really mean it, because each one of us has to be his own teacher and his own disciple. And this is a very serious matter. So that you are listening with quite a different attitude, you are listening to the speaker, to the words he is using, and understanding those words, watching through those words all your own reactions, and responses, and conditioning, so that you yourself, through your own observation, learn, so the speaker becomes a mirror, in which you are observing yourself. | קודם כל, על מנת להבין את זה עלינו למסד מערכת יחסים נכונה בינינו בינכם לבין הדובר הוא לא מלמד אתכם במובן המקובל של המילה אומר לכם מה לעשות המילה "ללמד" היא לתת אינפורמציה לגרום לאחר להבין, להעיר ליידע והאדם יכול ללמד מתמטיקה לתת לך מידע מדעי כלשהו אבל כאן אין מורה ואנו באמת מתכוונים לזה כי כל אחד מאיתנו צריך להיות המורה של עצמו והתלמיד של עצמו וזה עניין מאוד רציני כדי שאתם תקשיבו בגישה אחרת אתם מקשיבים לדובר למילים שהוא משתמש בהן ומבינים אותן, מתבוננים דרך המילים על כל הריאקציות התגובות וההתניות, כדי שאתם בעצמכם, דרך ההתבוננות שלכם, תלמדו ואז הדובר נעשה למראה שבעזרתה אתם מתבוננים בעצמכם |
| 15:02 | So our relationship, between you and the speaker, is of a basic communication, communication being sharing together, understanding together, working together – that is what the word ‘communication’ means, to commune. | אז היחסים שלנו בינכם לבין הדובר מתבססים על תקשורת בסיסית תקשורת משמע משתפים ביחד מבינים יחד, עובדים יחד זה פירוש המילה "תקשורת" להיות בקומונה |
| 15:45 | So, seeing all that, not as a theory, not something that is extraneous to you, but actually – that is your life, your daily contradiction, your daily battle, your daily irritations, anger, hatred, brutality. And to see if all that can end, so that we can live quite a different kind of life, a life that is free, a life that doesn’t bring through action, misery, a life that is really, completely, totally peaceful. So one asks, observing all this, what is one to do, knowing that you are the society, and the society is you – you are the world, and the world is you, which is not just an idea but a fact. You have created this world, by your greed, anger, ambition, competition, violence, inwardly you are that; and outwardly you’ve wars, you’ve all these divisions: the black, and the white, and the pink, and the blue, and all the rest of it – prejudice, antagonism, brutality. We know this. Either you know it as an idea or you know it actually. You know it through a magazine, through a newspaper, or somebody has told you. Or you have observed it in yourself, you have seen it in yourself, completely, and therefore there is no need for another to tell you what the world is like, you don’t have to read a single newspaper, a magazine or listen to any talk, if you know for yourself what you are. | אז, כאשר רואים את כל זה לא כתיאוריה לא משהו שחיצוני לחיים שלכם אלא בפועל, שזה אומר בחיים שלכם הסתירה היומית הקרב היומי העצבים היומיים, כעס, שנאה, ברוטליות ולראות אם כל זה יוכל להסתיים כדי שנוכל לחיות חיים מסוג אחר לגמרי חיים שהם חופשיים חיים שלא מביאים אומללות דרך הפעולה חיים שהם באמת, לגמרי שלווים אז האדם שואל, מתבוננים בכל זה מה על האדם לעשות, בידיעה שהחברה היא אתה ואתה הוא החברה אתה העולם והעולם הוא אתה שזה לא רעיון גרידא אלא עובדה. אתה יצרת את העולם הזה על ידי רדיפת הבצע שלך, הכעס, השאפתנות התחרותיות, אלימות מבפנים זה מה שאתה ומבחוץ יש לך מלחמות יש לך את כל החלוקות הללו, השחורים והלבנים הורוד והכחול וכל השאר דעה קדומה, אנטגוניזם, בהמיות אנו יודעים זאת או שאתה יודע זאת כרעיון או שאתה יודע זאת בפועל אתה יודע על זה דרך העיתון או שמישהו אמר לך או שהתבוננת בזה בעצמך ראית את זה בעצמך, לגמרי ולכן אין צורך באחר שיגיד לך איך העולם נראה אתה לא צריך לקרוא עיתון אחד מגאזין או לשמוע שיחה אם אתה יודע בעצמך מה אתה |
| 19:36 | Realising what you are, then the question is entirely different, the question ‘what to do?’, because one realises what one is – one is confused, as the world is. One lives in contradiction, in division, as the world is. And without understanding oneself, not only at the conscious level, but also very much deeply, very profoundly, unless there is this understanding, not according to some analyst – Freud, Jung, or your own particular pet analyst, but to understand yourself as you are. And in the understanding of that, the question of what you are to do becomes entirely different, because now you are putting the question in relation to the world as though it were something outside of you – to what political party you should join, to what group, the pacifist, and so on, to what group, to what section. | תוך הבנה של מה אתה, אז השאלה היא אחרת לגמרי השאלה: "מה עליי לעשות?" כי האדם מבין מה הוא הוא מבולבל כפי שהעולם מבולבל הוא חי עם סתירה, עם חלוקה כפי שהעולם ובלי הבנת עצמך לא רק ברמה ההכרתית אלא גם מאוד מאוד לעומק אלמלא ההבנה הזאת, לא לפי איזה אנליסט פרויד, יונג, או או האנליסט המחמד הפרטי שלך אבל כדי להבין את עצמך כפי שאתה ותוך ההבנה של זה השאלה של מה עליך לעשות נעשית שונה לגמרי בגלל שעכשיו אתה שם את השאלה ביחס לעולם כאילו הוא היה משהו חיצוני לך לאיזה מפלגה פוליטית אתה צריך להצטרף לאיזה קבוצה, לפצפיסטים וכולי לאיזה קבוצה, לאיזה נישה |
| 21:36 | So you are putting the world as something outside of you. But when one realises, not verbally, not as an idea, but actually – when one realises that one is the world, and one’s responsibility to the world is the responsibility of understanding yourself so completely. Then your question ‘what to do’ has quite a different meaning. | אז אתה שם את העולם כמשהו חיצוני לך אך כאשר האדם מבין, לא מילולי, לא כרעיון, אלא בפועל כאשר האדם מבין שהוא העולם והאחריות שלו לעולם היא האחריות של להבין את עצמך לגמרי אז לשאלה של "מה לעשות" יש משמעות אחרת |
| 22:35 | So the question is, how to observe, how to observe oneself, oneself being the total human being. You are not an American, though you may have the label as the American. And a man coming from India may call himself an Indian, with his particular label, with his particular superstitions and beliefs. But when you scratch or push aside all that, he is an ordinary human being like you and me, like dozen others. So the question is, how do you observe yourself? Because without knowing yourself, who is the world, not an individual – the word ‘individual’ means a total entity, indivisible. And individual means a human being, in whom there is no contradiction, no division, no separation, is a total unit, harmonious unit. That word ‘individual’ means that – indivisible. So you are not individuals, you are all broken up, contradictory in yourself. | אז השאלה היא איך להתבונן איך להתבונן בעצמך עצמך אומר הבן אנוש אתה לא אמריקאי למרות שאולי אתה נושא את התווית של אמריקאי והאדם שבא מהודו יכול לקרוא לעצמו הודי, עם התווית הספציפית שלו עם האמונות התפלות שלו והאמונות שלו אבל כאשר אתה מעיף או שם את כל זה בצד הוא בן אנוש רגיל כמוך וכמוני וכמו תריסר אחרים אז השאלה היא, איך אתה מתבונן בעצמך? כי בלי להכיר את עצמך שאתה העולם, לא אינדיבידואל המילה "אינדיבידואל" פירושה יישות טוטאלית, בלתי ניתנת לחלוקה ואינדיבידואל משמעו בן אדם שבו אין סתירה, אין חלוקה, אין הפרדה הוא יחידה אחת, יחידה הרמונית המילה "אינדיבידואל" פירושה בלתי ניתן לחלוקה אז אתם לא אינדיבידואלים כולכם מפולגים מלאים סתירות בעצמכם אז איך עליך להתבונן בעצמך? |
| 24:59 | So how are you to look at yourself? Please, do listen to this, it is quite absorbing, this. It demands a great deal of intelligence, it is great fun, much more fun than any book, than any religious entertainment, than any philosophy. As we are broken up human beings in ourselves, contradictory desires, feeling inferior or superior, being afraid, having no love, feeling lonely, fragmented, not only superficially but deeply – how are you to observe? One fragment observes the rest of the fragments? One becoming the censor, the examiner, the observer, watching over the rest of the fragments? And what gives him the authority over the other fragments? | בבקשה תקשיבו לזה, זה נורא סוחף זה דורש הרבה אינטליגנציה זה כיף גדול הרבה יותר כיף מכל ספר יותר מכל הבידור הדתי, יותר מפילוסופיה אנחנו בני אדם מפולגים בתוך עצמנו רצונות שיש ביניהם סתירה מרגישים נחותים או עליונים אין לנו אהבה מרגישים בודדים, מפולגים לא רק על פני השטח אלא לעומק כיצד עליך להתבונן? חלק אחד מתבונן בחלקים האחרים? אחד לוקח פיקוד, הבוחן, הצופה צופה על כל שאר החלקים? ומה נותן לו סמכות מעל החלקים האחרים? |
| 27:13 | So the question is, who is the observer and who is the censor that says, ‘This I will do, this I won’t do, this is right and this is wrong, this path I will take and I won’t tread that path, I’ll be a pacifist with regard to this war, but I’ve other favourite wars, I will follow this leader and not that leader, I believe in this and not in that, I will hold this prejudice and reject that, knowing, if you have observed yourself, that you are a fragmented human being. And therefore, being fragmented, contradictory, living in constant conflict, and knowing this conflict, one fragment of this many, many fragments, takes charge, becomes the authority, the censor, and his observation must inevitably be contradictory. Right? I hope you’re following all this. If one fragment, one part of you, assumes the authority of the analyser over the other fragments, why has he assumed that authority? And can he – one fragment, analyse the rest of the other fragments? You are following all this? | אז השאלה היא, מי הוא הצופה ומי הוא הבוס שאומר, "זה אני אעשה, וזה אני לא אעשה" זה בסדר וזה לא בסדר את הדרך הזאת אני יקח אבל אני לא ילך בדרך השניה אני יהיה פצפיסט בנוגע למלחמה אבל היו לי מלחמות מועדפות אני ילך אחרי המנהיג הזה ולא אחרי המנהיג הזה אני מאמין בזה ולא בזה אני יחזיק בדעה הקדומה הזאת ואני ידחה את האחרת בידיעה, אם התבוננתם בעצמכם שאתה בן אנוש מפולג ולכן, בהיותך מפולג פועל בסתירה, חיים בקונפליקט תמידי, ומכירים מקונפליקט הזה חלק אחד מיני רבים, לוקח פיקוד נעשה הסמכות, הבוס וההתבוננות שלו חייבת באופן בלתי נמנע להיות סותרת עצמה נכון? אני מקווה שאתם עוקבים אם חלק אחד, חלק אחד מכם לוקח על עצמו את הסמכות של האנליסט שמנתח את החלקים האחרים למה הוא לקח על עצמו את הסמכות? והאם הוא יכול - חלק אחד לנתח את שאר החלקים? אתם עוקבים אחרי זה? |
| 29:56 | See how dreadfully complex it has all become. Whether you are analysed by a professional, or you analyse yourself, it is still the same pattern. So it is very important to find out how to observe, how to observe all these many contradictions which make up our life, how to observe the whole of those fragments without another fragment taking place. But this is very important to find out, because as long as there is contradiction, division, in oneself, there must be conflict, there must be violence, which expresses itself in the world, outside, in society. And as long as this fragmentation exists within one, there can be no peace. And a man who really, deeply wants to understand and live a peaceful life, a life of love, must understand this question completely. Therefore it is a very serious matter, not just an afternoon’s listening to a few words – we are dealing with the whole problem of existence. And it is only the mind that can give serious attention to this, that is able to resolve it. So it is very important, imperative that one understands this question. | תראו כמה מסובך להחריד כל זה נעשה בין אם איש מקצוע עשה לכם ניתוח אתה מנתח את עצמך זהו אותו דפוס אז זה מאוד חשוב למצוא איך להתבונן איך להתבונן על כל הסתירות הללו שיוצרים את חיינו איך להתבונן בכל החלקים בשלמותם בלי שחלק אחר לוקח פיקוד אבל זה מאוד חשוב למצוא כי ככל שישנה סתירה פילוג, בתוך עצמך חייב להיות קונפליקט חייבת להיות אלימות, שמבטא את עצמה בעולם בחוץ בחברה וככל שהפילוג הזה נמשך בתוך האדם לא יכולה להיות שלווה. ואדם שהוא באמת רוצה להבין לעומק ולחיות חיים שלווים, חיים של אהבה חייב להבין את השאלה הזו במלואה לכן זהו עניין מאוד רציני לא רק האזנה של אחר הצהריים לכמה מילים אנחנו מתמודדים עם כל בעיית הקיום ורק מיינד רציני יכול לתת תשומת לב רצינית לזה כלומר יכול לפתור אותה אז זה מאוד חשוב, הכרח שהאדם יבין את השאלה הזו |
| 32:34 | How do you observe? Do you observe yourself as an outsider, as a censor, saying ‘this is right, this is wrong’, justifying, condemning, approving, storing up? And if you do, there is contradiction, and therefore conflict, and therefore violence. | איך אתה מתבונן? אתה צופה בעצמך כאדם מבחוץ, כמנהל, אומר "זה בסדר, זה לא בסדר" מצדיק, מאשים, מאשר, מאחסן? ואם כן, ישנה סתירה ולכן קונפליקט ולכן גם אלימות |
| 33:17 | So how do you observe? Do you observe through an image? When you observe a tree, do you observe with knowledge of that tree, the knowledge that separates you from the tree, divides you, brings about a space between you and the tree? | אז איך אתה מתבונן? אתה מתבונן דרך תדמית? כשאתה מתבונן בעץ, האם אתה מתבונן עם ידע על העץ הזה הידע שמפריד בינך לבין העץ מפלג אותך, מביא לכדי מרווח בינך לבין העץ? |
| 34:02 | How do you observe? How do you observe your wife and your husband, or your girl or boy, how do you observe them? Watch yourself, sir, please, do it as we are talking, don’t make notes, don’t fiddle around with a tape-recorder, but watch it. How do you look at another? Don’t you look at another through the image you have built about the other? The image that you have been building for many years or perhaps two days. And the image becomes the observer. Right? Are you following this? So the image, or through the image you look. So the censor, the observer, is one of the fragments. And that censor has an image of what is right and what is wrong, what should be done and what should not be done, because he is still functioning as a fragment. So the question from this arises, whether one can observe without any fragment, to see you, see oneself, see the world, without fragmentation at all. And what brings about fragmentation? Not only in oneself but also in the world of which one is – what brings it about, why is one fragmented? why are there contradictory desires? Right? | איך אתה מתבונן? איך אתה מתבונן באישתך ובעלך או חברה או חבר, איך אתה מתבונן בהם? תתבונן בעצמך, אדוני, בבקשה תעשה זאת בזמן שאנו מדברים על תכתוב הערות אל תשחקו עם הטייפ המקליט אלא תתבוננו בזה. איך אתה מסתכל על אחר? האם אתה לא מסתכל על האחר... דרך התדמית שבנית עליו? אותה תדמית שבנית במשך הרבה שנים או אולי תוך יומיים והתדמית נהפכה לצופה נכון? אתם עוקבים? אז התדמית, או דרך התדמית אתם מתבוננים אז המנהל, הצופה, הוא אחד החלקים ולמנהל יש תדמית לגבי מה נכון ומה לא מה צריך להיעשות ומה לא צריך להיעשות כי הוא עדיין מתפקד כחלק אז השאלה שעולה מזה היא האם האדם יכול להתבונן בלי שום חלק לראות אותך, לראות עצמך לראות את העולם בלי פילוג בכלל ומה מביא לכדי פילוג? לא רק בתוך האדם אלא גם בעולם שבו הוא חי מה מביא לכדי זה, למה האדם מפולג? למה ישנם רצונות סותרים? נכון? |
| 37:22 | Now. Why is one violent? Which is part of contradiction. There are many causes why human beings are violent: lack of physical space; human beings who have evolved from the animals and the animals are very aggressive; and people love being aggressive; feeling inferior and they want to be superior, and so on. There are many causes. And most of us spend our time discussing the causes, explaining the causes; each professor, each specialist, each writer, according to his conditioning, explains the causes – volumes are written why human beings are violent. But at the end of the volume human beings still remain violent. | עכשיו למה האדם אלים? שזה חלק מהסתירה ישנם הרבה סיבות למה בני האדם אלימים חוסר במקום פיזי בני אנוש שהתפתחו מחיות והחיות מאוד אגרסיביות ובני האדם אוהבים להיות אגרסיביים מרגישים נחותים והם רוצים להיות עליונים וכך הלאה. ישנם הרבה סיבות. ורובנו בילינו את זמננו בדיון על הסיבות מסבירים את הסיבות כל פרופסור כל מומחה, כל סופר לפי ההתנייה שלו מסביר את הסיבות כרכים שלמים נכתבו למה בני האדם הם אלימים אבל בסוף הכרך, בני האדם עדיין אלימים |
| 39:16 | So the description is not the described, and therefore is of very little value. You know why you are violent very well, you haven’t got to spend years trying to find out the cause of your violence, which is such a waste of time. But to observe violence as it is, without the censor, who then separates himself from the fact that he is violent. Are we meeting each other? Are we communicating with each other? I am not sure. | אז התיאור אינו מה שמתואר ולכן אין לו ערך כמעט אתם יודעים למה אתם אלימים טוב מאוד אתם לא צריכים לבלות שנים בלנסות לגלות את הסיבות לאלימות שזה כזה בזבוז זמן אבל להתבונן באלימות כפי שהיא בלי המנהל שאז מפריד עצמו מהעובדה שהוא אלים אנחנו פוגשים אחד את השני? אנחנו מתקשרים זה עם זה? אני לא בטוח |
| 40:31 | Look, sirs, this is really very important to understand. So let’s go into it a little more. Let’s suppose I am violent – anger, jealousy, brutality, driving ambition that brings about competition. And I’m always measuring myself against somebody else. And this comparison makes me feel I’m inferior to you who are superior. So there is a battle, violence, I know all that. Then I say to myself, ‘I must get rid of this, I want to live at peace, though I’ve lived for thousands and thousands of years as a human being, there must be a change, there must be change in society, however rotten it is, and it is’. So I’ll plunge into social work and therefore forget myself. And the social work and the society is me. So I am escaping from myself. And realising all the tricks the mind plays upon itself, now, I look at myself – I am violent. | תראו רבותי זה מאוד, מאוד חשוב להבין אז בואו נכנס לזה יותר בואו נניח שאני אלים כעס, קנאה, ברוטליות אמביציה בתנופה שמביאה לתחרות ואני תמיד מודד את עצמי כנגד מישהו אחר וההשוואה הזו גורמת לי להרגיש נחות לך שלך יש עליונות אז ישנו קרב, אלימות, אני יודע את כל זה ואז אני אומר לעצמי "אני חייב להיפטר מזה" אני רוצה לחיות בשלווה למרות שחייתי במשך אלפי אלפי שנים כבן אנוש חייב להיות שינוי, חייב להיות שינוי בחברה לא משנה כמה רקובה היא תהיה אז אני ינעל על עבודה סוציאלית ולכן אשכח מעצמי והעבודה הסוציאלית והחברה הם אני אז אני בורח מעצמי ובהבינותי את כל הטריקים שהמיינד משחק עם עצמו עכשיו, אני מתבונן בעצמי, אני אלים. |
| 42:41 | And how do I look at that violence? As a censor who condemns violence? Or justifies violence? Or one who is not capable of dealing with that violence, therefore escapes from it? How do I look at myself, look at that violence? Please, do it. Are you looking at it as an observer who is different from violence? The observer who is separate, who condemns, justifies, and says, this is right, this is... and so on. The observer looks at the violence, separates himself from violence and condemns it. Or is the observer the observed? You are following? The observer recognises violence and separates himself in order to do something about it. But the separation is one of the tricks of thought. So the observer is the observed, is the violence. So long as there is a division between the observer and the observed, there must be violence. Right? | איך אני מתבונן באלימות הזאת? כמנהל שמגנה אלימות? או מצדיק אלימות? או אדם שלא מסוגל להתמודד עם האלימות, לכן בורח ממנה? איך אני מתבונן בעצמי מסתכל על האלימות הזאת? בבקשה עשו זאת האם אתם מסתכלים על זה בתור צופים שהם שונים מהאלימות? הצופה שהוא נפרד שמגנה או מצדיק ואומר, זה נכון, וזה וכך הלאה הצופה מסתכל על האלימות מפריד עלמו ממנה ומגנה אותה או האם הצופה הוא הנצפה? אתם עוקבים? הצופה מזהה אלימות ומפריד את עצמו כדי לעשות משהו בנוגע אליה אבל ההפרדה היא אחד התעלולים של המחשבה אז הצופה הוא הנצפה, הוא האלימות כל עוד ישנו פילוג בין הצופה, לנצפה חייבת להיות אלימות נכון? |
| 44:47 | So when I realise that, not verbally, realise with my heart, with my mind, with my whole being, then what takes place? You understand my question? You know, when you observe anything, there is always not only physical separation, distance, space, there is also the desire to identify yourself with that which is beautiful, noble, and not identify yourself with that which is not. So identification is part of the trick of a mind that has separated itself as the censor, and is now trying to identify. But whereas when the observer becomes aware that he is part of the observed, and he is, and therefore no image between the observer and the observed, then you will find that conflict completely comes to an end. | אז מתי שאני מבין זאת, לא באופן מילולי מבין מהלב, עם המיינד, עם כל ההוויה שלי אז, מה מתרחש? אתם מבינים את השאלה? אתם יודעים, כשאתם מתבוננים במשהו ישנו תמיד לא רק פירוד פיזי, מרחק, חלל יש גם את הרצון להיות מזוהה עם זה שהוא יפה, אצילי ולא להזדהות עם משהו שהוא לא אז ההזדהות היא חלק מהתעלול של המיינד שהפריד את עצמו כמנהל והוא עכשיו מנסה להזדהות אבל כאשר הצופה נעשה ער לכך שהוא חלק מהנצפה, והוא כן, ולכן אין תדמית בין הצופה לנצפה אז אתם תמצאו שהקונפליקט מגיע לסופו המוחלט |
| 47:01 | This is real meditation, this is not just a trick. Therefore it is very important, imperative, that one understands oneself, deeply, understand all the responses, the conditioning, the various temperaments, characteristics, tendencies – just to watch without the observer. We are meeting now? To observe without the observer. And that is the act of learning. And so that is the action. | זוהי מדיטציה אמיתית זה לא איזה טריק לכן זה מאוד חשוב, הכרח שהאדם מבין בעצמו לעומק מבין את כל התגובות, ההתניות את המזגים השונים אופי, נטיות רק לצפות בלי הצופה. אנחנו פוגשים זה את זה? להתבונן בלי המתבונן וזוהי הפעולה של הלמידה ולכן זוהי הפעולה. |
| 48:12 | Now there is a difficulty in this. One is observing oneself. One wants to learn about oneself – the more you discover, the more you understand, the greater the freedom. I am using the word ‘more’ purposely for the moment – ‘the more’ is a comparative evaluation. I want to understand myself, learn about myself. In observing myself – please, do this as the speaker is going into it, do it actually, don’t take it home and think about it, do it now. No, this is not a group therapy, or a confessional – all that nonsense, but watch yourself as we are working together. I want to learn about myself. And myself is a living movement – each desire contradicts the other, they are living, moving, they are vital. And I observe and through that observation I’ve learnt. With what I have learnt I am going to look next minute. Right? You follow this? I am going to look, observe with the knowledge which I have gathered through previous observation. Am I learning, is there learning then? Because when the mind observes with an accumulated knowledge from its examination, that knowledge is preventing perception, that knowledge is preventing the freedom to look. See the difficulty. | עכשיו ישנו קושי בזה אדם צופה בעצמו. האדם רוצה ללמוד על עצמו ככל שתגלה יותר ככה תגלה יותר ככה החופש יהיה גדול יותר אני משתמש במילה "יותר" בכוונה לרגע זה ה"יותר" הוא הערכה השוואתית אני רוצה להבין את עצמי ללמוד על עצמי תוך כדי שאני צופה בעצמי בבקשה תעשו את זה בזמן שהדובר עושה, תעשו את זה בפועל אל תקחו את זה הביתה ותחשבו על זה, תעשו את זה עכשיו לא, זה לא איזה טיפול קבוצתי או ווידוי או כל השטויות האלה, אלא תתבוננו בעצמכם בזמן שאנו עובדים יחד אני רוצה ללמוד על עצמי ו"עצמי" הוא תנועה חיה כל רצון סותר את האחר, הם חיים, נעים הם חיוניים. ואני מתבונן ודרך ההתבוננות, למדתי עם מה שלמדתי אני הולך להסתכל בדקה הבאה נכון? אתם מבינים? אני הולך להסתכל, להתבונן עם הידע שאספתי דרך התבוננות קודמת האם אני למד, האם יש למידה אז? בגלל שבזמן שהמיינד מתבונן עם ידע מצטבר מהתצפיות שלו הידע הזה מונע את התפיסה הידע הזה מונע את החופש להתבונן תראו את הקושי |
| 51:14 | So can the mind observe without accumulating? And the accumulation is the observer, is the censor, is the conditioned entity. Therefore, to look without accumulating. That is, sir, look: someone flatters you, says how nice you are, how beautiful you are, how very intelligent, or how stupid you are. Now, can you listen to what he is saying, that you are stupid, or very clever, or very this or very that, can you listen without accumulation? That is, without accumulating the insult or the flattery, because if you listen with accumulation, then he becomes your enemy, or your friend. Therefore that listening and how you listen creates the image. Right? And that image separates, and that image is the cause of conflict – the image that you have about the Communist and the bourgeois, the image you have about the Catholic, if you are a Protestant. And the Catholic has the image about the Protestant. The image you have about your husband or your wife, or your boy, whatever it is. You believe, and another does not believe, So there is contradiction. | אז האם המיינד יכול להתבונן מבלי לצבור? והמצבור הזה הוא הצופה הוא המנהל, הוא היישות המותנית לכן, על מנת להתבונן בלי לצבור כלומר אדוני, תראה: מישהו מחמיא לך, אומר לך כמה נחמד אתה כמה יפה אתה, כמה אינטליגנט או כמה טיפש אתה עכשיו, התוכל להקשיב למה שהוא אומר, שאתה טיפש או מאוד חכם או מאוד זה או אחר התוכל להקשיב בלי לצבור? כלומר, בלי לאגור את הפגיעה או את המחמאה בגלל שאם אתה מקשיב, עם האגירה אז הוא נהפך לאויב שלך או לחבר שלך לכן ההקשבה הזאת וכיצד אתה מקשיב יוצרים את התדמית נכון? והתדמית הזאת מפלגת והתדמית הזאת היא הסיבה לקונפליקט התדמית שיש לך על הקומוניסט למעמד הביניים התדמית שיש לך על הקתולים אם אתה פרוטסטנט ולקתולי יש תדמית על הפרוטסטנט התדמית שיש לך על בעלך או על אישתך או לחבר, לא משנה אתה מאמין, ואחר לא מאמין אז ישנה סתירה |
| 54:07 | So can you observe without separation? Can you observe at the moment of violence, at the moment of your anger, without the censor? See how difficult it becomes if you are not aware at that moment. If you are not aware at that moment, you have already created the image. | אז האם אתה יכול להתבונן בלי פילוג? האם אתה יכול להתבונן ברגע האלימות ברגע הכעס שלך, בלי הצופה תראו כמה קשה זה נעשה אם אתם לא מודעים באותו רגע אם אתם לא מודעים באותו רגע אתם כבר יצרתם את התדמית |
| 55:01 | So to observe the cloud, the beauty of it, the light of it, to observe the lovely hills in this country, to observe the light on the water – just to observe without naming it, because the naming, the knowledge, the experience prevents the mind from observing totally. So when the mind can look without the observer, all fragments come to an end – in oneself. And this is really very important to grasp, to understand. And this cannot be taught by another. | אז על מנת להתבונן בענן היופי שלו האור שלו להתבונן בגבעות היפות בארץ הזאת להתבונן באור שבמים רק להתבונן בלי לתת לזה שם כי לתת לזה שם, הידע, הניסיון מונעים מהמיינד להתבונן באופן מלא אז כאשר המיינד יכול להתבונן בלי המתבונן כל הפלגים מגיעים לסופם בתוך האדם וזה מאוד חשוב לתפוס, להבין וזה אי אפשר ללמוד ממישהו אחר |