Krishnamurti Subtitles home


SD70T2 - Can the human mind be completely free of fear?



0:17 על האדם להיות רציני זה רק אלה שהם באמת, רציניים ביותר, שיכולים לחיות נכון, יכולים לחיות חיים שהם שלמים ומלאים והרצינות הזאת לא מוציאה מהכלל - שמחה, הנאה. אבל ככל שישנו פחד. האדם אינו מסוגל להיות רציני, או להנות, או לדעת מה המשמעות של להכיל שמחה גדולה והפחד נראה כאחד הדברים הנפוצים ביותר בחיים, ובאופן מוזר אנו קיבלנו זאת כדרך חיים, בדיוק כפי שקיבלנו אלימות בכל צורותיה כדרך חיים, אנו גם קיבלנו והתרגלנו להיות בפחד פיזי ופסיכולוגי.
1:58 והערב, אם נוכל נכנס לשאלה הזו אנו צריכים, אני מרגיש, להתעמק בה כל כך שאנו מבינים זאת באופן מלא, שכשאנו נעזוב את האולם, או את המקום הזה אנחנו ניפטר מהפחד הזה אני חושב שזה אפשרי זאת לא איזה תיאוריה אבל אם האדם נותן, כמו שנראה עכשיו, תשומת לב מלאה לשאלה של הפחד, סבורני שתוך גילויים של הסיבות לפחד וגם איך לגשת אליו איך להתבונן בזה, איך לסיים אותו לגמרי, כדי שהמיינד, המיינד האנושי שסבל כל כך הרבה, שעבר כל כך הרבה סבל שחי בצער גדול ופחד מיינד כזה יכול לגמרי להשתחרר מהדבר הזה שנקרא פחד
4:11 ולהבין אותו, אנו חייבים לתקשר אחד עם השני בקלות יחסית תקשורת פירושה, המילה עצמה פירושה, יוצרים יחד, מבינים יחד, עובדים יחד לא שאתם רק מקשיבים לדובר שומעים כמה מילים או רעיונות אלא ביחד עם הדובר לצאת למסע יחד להבין את הבעיה הכל כך סבוכה הזאת של הפחד ועל מנת לתקשר לצאת למסע הזה אומר - לא לקבל ולא לדחות לא להגיד לעצמך, "זה לגמרי בלתי אפשרי להיפטר מהפחד" או להפוך את הפחד להגיוני, או לקבל אותו אתם צריכים מיינד חופשי כדי לחקור אל טבעה של השאלה הזו. מיינד שאין לו מסקנה שלא אומר, זה אפשרי וזה לא אפשרי כי אנו חוקרים, מגלים יחד אז עליכם להיות חופשיים להתבונן, לחקור וזה חובה לגמרי כדי שלאדם לא תהיה דעה קדומה דעה קדומה שתמנע את ההבנה של האמת הזאת של "מה שיש"
6:42 אתם מבינים, ישנם כל כך הרבה צורות של פחד גם פיזי וגם פסיכולוגי, פחדים פסיכוסומטיים. ולבחון כל אחד ממגוון הצורות של הפחד דורש זמן עצום, דורש ימים רבים מאוד ללכת אל תוך כל אספקט של כל פחד. אבל אני חושב שהאדם יכול להתבונן איכותו של הפחד, הפחד הכללי, לא הפחד המסוים, להתבונן בטבעו של הפחד, המבנה של הפחד, לא ללכת לאיבוד בפרטים או בצורה מסוימת של פחד בגלל שמתי שאנו מבינים את טבעו ואת המבנה של הפחד אז אנו יכולים ליישם את ההבנה הזאת או לבוא עם ההבנה הזאת או לגשת עם ההבנה הזאת, לפחד מסוים. האדם יכול להיות פוחד מהחושך, פיזית, או האדם יכול להיות פוחד מאישתו או מבעלה או מה הציבור יגיד או חושב או עושה או, האדם יכול להיות פוחד מתחושת הבדידות הזאת או הריקנות של החיים השיעמום של קיום חסר משמעות שהאדם מנהל או שהאדם מפחד מהעתיד המחר, חוסר הוודאות, חוסר הביטחון, הפצצה או שהאדם יכול להיות פוחד מהמוות שלו סוף החיים שלו
9:51 אז ישנם כמה סוגים של פחד נוירוטי וגם שפוי, פחדים רציונליים אם פחד יכול אי פעם להיות רציונלי או שפוי אבל רובנו כנראה יש לנו פחד נוירוטי או שניהם, העבר, פחד מהיום, וממחר הדברים שהאדם עשה בעברו או מחלה שהייתה לאדם בעבר עם כל הכאב שבה וייסורים וחוסר רצון שזה יחזור והאדם מפחד מזה, מחר האדם מפחד מהזמן, להזדקן להיעשות סניליים תלויים באחר
11:14 אז יש פחד של זמן של עבר ושל עתיד והפחד הזה מבדידות, ממוות מדעת הציבור, מ-אי נהנתנות מחוסר יכולת להצליח מחוסר יכולת לממש לא להיעשות למישהו בעולם הטיפשי הזה, וכולי וישנם מלא פחדים לא רק פחדים מודעים פחד שהאדם מודע לו אלא גם יש פחדים עמוק בפנים בלתי גלויים, שלא נחקרו במעמקים של המיינד של האדם
12:42 אז השאלה היא, לא רק איך להתמודד עם הפחדים המודעים אלא גם אלה שחבוים הפחד מהזמן כלומר אתמול, מהדברים שהוא עשה אתמול החזרתיות של האומללות הזאת מהמחר האי-וודאות החוסר ביטחון גם פסיכולוגית וגם פיזית וישנם הפחדים של הבדידות הגדולה והבריחה מהבדידות הזאת לבטח הפחד היא תנועה אל מחוץ ל"מה שיש" הבריחה ההימנעות מה"יש" התנועה, הבריחה מביאה לכדי פחד כלומר, כאשר ישנה השוואה מכל צורה שהיא היא יוצרת פחד משווה עצמו עם האחר שאתה חושב שהוא גדול יותר חכם יותר, מכובד יותר, וכולי וההשוואה של מה שאתה עכשיו לבין מה שאתה צריך להיות
15:24 אז פחד היא תנועה אל מחוץ לעובדתי - ה"יש" התנועה, לא האובייקט שאתה בורח ממנו והפחד מגיע דרך השוואה וישנו הפחד חבוי עמוק בתוך האדם שהאדם לא מודע לו אז הבעיות הללו כל כך סבוכות ואף אחת מהבעיות של הפחד לא ניתן לפתור בעזרת כוח הרצון להגיד לעצמך אני לא אפחד והפעולה של הרצון היא חסרת משמעות אני מקווה שאתם איתי זה לא משחק שאני משחק איתכם וגם אתם לא משחקים משחק איתי אנחנו שוקלים בעיות מאוד רציניות ולכן אתם צריכים לתת תשומת לב לזה ואתם לא יכולים לתת תשומת לב אם אתם מפרשים או מתרגמים או משווים מה שנאמר עם מה שאתם כבר יודעים אתם חייבים להקשיב ואמנות ההקשבה היא משהו שהאדם צריך ללמוד כי האדם לא מקשיב כלל הוא כל הזמן משווה, מעריך, שופט, מכחיש לכן אתם מונעים מעצמכם הקשבה בפועל להקשיב כל כך בשלמות לאחר אומר שאתה צריך לתת את תשומת הלב המלאה זה לא אומר שאתה מסכים או לא מסכים כי אין הסכמה או אי-הסכמה כאשר אנו מגלים יחד רק שהמיקרוסקופ שדרכו אתם מסתכלים יכול להיות מטושטש יכול להיות לא נקי אז אם יש לכם כלי מדויק אז מה שתראו זה מה שאחר יראה גם לכן אין שאלה כלל של הסכמה או אי-הסכמה או הכחשה אז אנו מנסים לבחון
19:05 את כל השאלה של הפחד אז אתם תצטרכו לתת את מלוא תשומת הלב, אלה החיים שלכם בגלל שהפחד משתק את המיינד גורם לו להיות לא רגיש, קהה איך מיינד שהוא בפחד, יוכל לאהוב? מיינד שתלוי, מה הוא יכול לדעת על שמחה, חוץ מפחד? אז
19:47 ישנם פחדים מודעים וחבוים איך אתם...קודם כל חקירה איך תחשפו את הפחדים החבוים? וכאשר תחשפו אותם איך תוכלו להשתחרר מהם איך המיינד יוכל להשתחרר מהם? זוהי שאלה מספר אחת בבקשה תעקבו אתם בעצמכם עושים זאת אתם בעצמכם מתבוננים בזה והדובר רק מעיר (מצביע) איך זה קורה שהפחדים החבוים נפתחים
20:48 נחשפים? האדם יכול לדעת על הפחדים המודעים ואיך להתמודד עימם יבוא בקרוב אבל ישנם פחדים חבוים אולי חשוב יותר בהרבה אז איך להתמודד עימם איך תחשפו אותם?
21:15 התרשו לי להוריד את המעיל? לא אכפת לכם?
21:21 אז אנו שוקלים, איך השכבות העמוקות של הפחד יוכלו להיחשף האם הם יוכלו להיחשף דרך אנליזה (ניתוח) לנתח אותם, לראות מהן הסיבות להן האם הניתוח ישחרר את המיינד מהפחד, לא פחד נוירוטי מסוים אלא הפחד בשלמותו, כל המבנה של הפחד - ניתוח? בניתוח ישנו לא רק זמן זה לוקח ימים רבים מאוד, שנים כל חייו של אדם ובסוף של כל זה אולי מה שתבין יהיה ממש קצת ואתה כבר עם רגל אחת בקבר וגם בניתוח יש את המנתח מי הוא המנתח? האם זה איש המקצוע, המומחה, שיש לו תואר הולך לנתח את הפחדים העמוקים והחבויים? וזה גם יקח זמן ולכן גם את כספכם
23:21 אז ניתוח מרמז על מנתח שהוא המנהל שהוא תוצאה של צורות רבות של התנייה והוא הולך לנתח הפחד שהוא עצמו יצר נכון? אני מקווה שאתם איתי כי הכוונה שלנו היא שכשאתם תעזבו את האולם החמים הזה כבר לא יהיה בכם שום צורה של פחד זה יכול להיעשות ואתם תדעו חיים מסוג אחר לגמרי אתם תדעו מהי שמחה עצומה מיינד שהוא לגמרי חופשי מהדבר הנורא הזה שנקרא פחד ועל מנת להשתחרר מזה אנו צריכים ללכת יחד אתם הולכים לעבוד קשה לא פחות מהדובר
25:14 אז ניתוח מרמז על זמן ועל מנתח בבקשה תראו את האמת שבזה לא הדעה שלכם מנוגדת לדעתו של הדובר או של מישהו אחר או ידע תראו את האמת בזה, שזה לוקח זמן והמרווח בין הדבר שאתם מנתחים אותו והסוף של הניתוח, ידרוש זמן ולכן הרבה גורמים שיתנו לניתוח מסלול שונה לגמרי המנתח הוא חלק אחד מיני רבים שהם מרכיבים את ה"אני", האגו
26:15 אז הוא נהפך למנתח לוקח על עצמו סמכות של המנתח והניתוח שלו צריך להיות מלא בכל פעם אחרת מה התועלת של הניתוח כלל? אז ניתוח, שמרמז על זמן וחלוקה הוא לא הסוף של הפחד האם זה מובן משהו? על מנת לראות זאת אומר שאתם לגמרי שמתם בצד את כל הרעיון של שינוי הדרגתי כי גורם השינוי הוא אחד הסיבות לפחד האם כולכם מהופנטים? בגללי, בגלל הדובר, זה דבר מאוד חשוב, לכן הוא מרגיש מאוד חזק לכן הוא מדבר באינטנסיביות, הוא לא עושה תעמולה אין פה שום דבר שתוכלו להצטרף אליו ושום דבר להאמין בו אלא רק להתבונן וללמוד ולהיות חופשי מהפחד הזה
28:15 אז ניתוח היא לא הדרך אתם מבינים מה זה אומר כאשר אתם רואים את האמת שבזה? זה אומר שאתם לא חושבים במונחים של המנתח שהולך לבחון, שהולך לנתח, שהולך לשפוט, להעריך לכן המיינד חופשי מהמעמסה הזאת שנקראת ניתוח לכן הוא מסוגל להתבונן ישירות ו...
29:29 אם הניתוח היא לא הדרך ולכן שגויה איך אתם תתבוננו בפחד? איך תביאו לפני השטח את כל המבנה של החלקים החבוים של הפחד? דרך חלומות? החלומות הם המשך של שעות העירות, דרך השינה הלא כן? אתם עוקבים אחרי כל זה? אני לא יודע אם ראיתם שבחלומות ישנה תמיד פעולה עושים משהו, או שמשהו קורה שזה אותו דבר כמו בשעות הערות המשך של שעות העירות כאשר ישנה שינה, דרך החלומות זה עדיין חלק מכל התנועה אז לחלומות אין ערך אתם מקבלים את כל זה? גדול, אני מקווה... אני בטוח שלא אבל לא משנה כי אתם מבינים מה קורה, אנחנו עושים אלימינציה לדברים שהתרגלתם אליהם אנליזה, חלומות, רצון, זמן, אנחנו עושים להם אלימינציה על מנת שהמיינד יעשה רגיש בצורה יוצאת דופן ודרך האלימינציה הוא נעשה לא רק רגיש אלא אינטליגנטי
32:07 עכשיו עם הרגישות והאינטליגנציה אנחנו הולכים להתבונן בפחד. נכון? אנחנו הולכים ביחד? אתם יודעים זה כיף גדול, אם אתם באמת נכנסים לזה בגלל שכאשר אתם מפנים גב לכל המבנה החברתי שבו הזמן, הניתוח, הרצון הם בפעולה
32:53 אז מהו פחד? מהו פחד, איך הוא נוצר? פחד הינו תמיד ביחס למשהו, הוא לא מתקיים לבדו ביחס למשהו שהוא קבוע לדבר אחר שהוא גם קבוע נכון? ישנו פחד ממה שקרה אתמול, החזרה של זה מחר, בין אם זה כאב או צורה אחרת תמיד ישנה נקודה קבועה שממנה היחסים קורים. אנחנו נכנס לזה, עוד מעט, עוד דקה.
34:14 אז כמו שאמרנו, פחד קיים רק ביחס למשהו אחר, אחרת אין פחד ביחס לעבר הזיכרון של כאב עבר וחוסר רצון להישנות של הכאב הזה מחר או היום ביחס למשהו שקרה אז מהו פחד? אתמול היה לכם כאב זה ברור, זה היה. או שישנה תקווה לגבי מחר שיכולה לא להתממש
35:21 אז ישנו פחד מאתמול ישנו פחד ממחר איך הפחד הזה נוצר? אתם שואלים את השאלה לא אני אז אתם עובדים קשה. היה לי כאב אתמול, ברור והזיכרון שלו קיים ו... אני לא רוצה את זה שוב מחר איך הפחד נכנס כאן? חושבים על הכאב של אתמול, חושבים, הזיכרון של כאב האתמול מקרין את הפחד לעתיד שהכאב יחזור מחר אז מחשבה מביאה לפחד נכון? לא? אתם עוקבים? מחשבה מביאה לפחד, מולידה פחד, והמחשבה גם מטפחת הנאה. על מנת להבין פחד אתם חייבים גם להבין את ההנאה כי הם קשורים זה בזה, בלי הבנת האחד, אתם לא יכולים להבין את השני שזה, אתם לא יכולים לומר "אני חייב שיהיה לי רק הנאה ולא פחד" כי הפחד הוא צידו השני של המטבע שצידו הראשון הוא הנאה נכון? אנחנו ביחד?
37:48 אז הייתה הנאה אתמול מינית או סוג אחר של הנאה אתם חושבים על זה, התדמית, לועסת מבשרה של ההנאה כלומר חושבת על זה ויכול להיות שמחר לא יהיה לכם את זה אז המחשבה מולידה פחד. אני חושב שזה ברור למדי, הלא כן?
38:33 אז המחשבה לא רק מתחזקת את ההנאה היא גם מטפחת את הפחד והמחשבה הפרידה עצמה כמנתח, והדבר שצריך לנתחו הוא גם חלק מהמחשבה. אז היא עושה תעלולים על עצמה אז השאלה היא אם המחשבה עושה את כל זה המחשבה שמסרבת לבחון את הפחדים הלא מודעים המחשבה שבנתה את המנתח נפרד מהדבר שצריך לנתחו מחשבה שהכניסה זמן כאמצעי לבריחה מהפחד, אבל למעשה מתחזקים את הפחד והמחשבה גם מזינה את ההנאה שאין לה שום קשר עם שמחה כי השמחה היא לא התוצר של המחשבה היא לא הנאה. אתם יכולים לפתח הנאה אתם יכולים לחשוב עליה בלי סוף ולהפיק מזה הנאה גדולה אבל אתם לא תוכלו לעשות זאת עם השמחה ברגע שתעשו את זה, היא נעלמת. זה נעשה משהו שממנו אתם מפיקים הנאה ולפיכך משהו שאתם פוחדים לאבד.
41:07 אז המחשבה אחראית גם להנאה, כאב, פחד. והמחשבה גם פוחדת מלהיות לגמרי בודדה. המחשבה כבר גינתה את זה, אז המחשבה ממציאה דרך מילוט מהבדידות הזאת דרך כל הצורות של הבידור הדתי או משהו תרבותי או אחר החיפוש האינסופי אחר תלות עמוקה ורחבה יותר
42:10 אז המחשבה אחראית אז מה על האדם לעשות? אתם מבינים את כל זה, אני מקווה. מה על האדם לעשות כאשר הוא מבין שהמחשבה, שהיא התגובה של הזיכרון לכל אתגר, קטן או גדול שמתחזקת גם את ההנאה וגם את הפחד כל אלה הם עובדות, לא המצאה של הדובר או הפילוסופיה המוזרה שלו, או התיאוריה אלה הם עובדות חיים אבסולוטיות וניתן לראות אותם אז השאלה הבאה היא מה על האדם לעשות ישנה מחשבה לא תוכלו להרוג אותה לא תוכלו להשמיד אותה לא תוכלו לומר "ובכן, אני אשכח מזה" לא תוכלו להתנגד לה אם אתם מתנגדים זו צורה אחרת של מחשבה מחשבה היא התגובה של הזיכרון ואתם זקוקים לזיכרון הזה כדי לתפקד ביומיום ללכת למשרד, ללכת הביתה, להיות מסוגלים לדבר הזיכרון הוא בית האחסון של הידע הטכנולוגי שלכם אז אתם זקוקים לזיכרון, לגמרי.
44:40 וגם אתם רואים כיצד הזיכרון מתחזק את הפחד דרך המחשבה, שהייתה לי הנאה אתמול רואים את היופי של השקיעה ואתם רוצים זאת שוב, אותה החוויה, או דרך סם או דרך הולכים לנקודה המסוימת הזאת להסתכל באור הנפלא הזה וכשזה לא קורה ישנו כאב אכזבה, תסכול. אז המחשבה אתם זקוקים לזיכרון עם כל הטוהר ובהירות המחשבה בכיוון אחד, טכנולוגי, לתפקד יום יום להרוויח כסף וכולי. וגם אתם רואים ישנה העובדה שהמחשבה גם מולידה פחד
46:09 אז מה על האדם לעשות? מה על המיינד לעשות? אתם הבנתם את השאלה? זה ברור? אתם שואלים את עצמכם את השאלה הזאת אני לא שואל אתכם את השאלה אם אתם מקבלים את השאלה שלי השאלה של הדובר אז זאת לא השאלה שלכם. אם זו השאלה שלכם שהיא חייבת להיות לאחר החקירה הזאת אם היא לא, אתם ישנים. אם היא שלכם אז איך תענו עליה? איך תענו על השאלה הזו, אחרי שעברנו על העובדות השונות של הניתוח, של הזמן של הבריחה, של התלות, רואים שרגע מחוץ ל"מה שיש" הוא פחד. התנועה עצמה היא פחד. אחרי התבוננות בכל זה. רואים את האמת של כל זה, לא דעה, לא השיפוט הרגיל, מהי התשובה לשאלה הזו... שהמחשבה חייבת לתפקד מאוד ביעילות בשפיות ועם זאת המחשבה עצמה נהפכת לסכנה כי היא מולידה פחד.
48:40 אז לפני שאתם עונים על השאלה מהו מצבו של המיינד שעבר על כל זה? אתם מבינים מה אני אומר? מהו מצבה של ההבנה של המיינד. המיינד שבחן... את כל הצורות השונות שנחשפו שהוסברו או נצפו מהי האיכות של המיינד עכשיו, כי על האיכות הזאת אנחנו הולכים לענות אם לא יצאתם למסע... אין לכם תשובה אבל אם אתם באמת יצאתם למסע, צעד אחר צעד ונכנסתם לעומקם של כל הדברים שדנו בהם, אז המיינד, אתם תראו, נהפך לאינטליגנטי בצורה בלתי רגילה, חי, רגיש, כי הוא זרק את כל מטען שהוא צבר.
50:10 אז השאלה היא, איך אתם מתבוננים בכל התהליך של החשיבה? האם ישנו מרכז שממנו אתם חושבים? תקשיבו לזה, בבקשה. המרכז הוא המנהל האחד ששופט, מעריך, מגנה, מצדיק האם אתם עדיין חושבים מהמרכז הזה? או... שאין מרכז שממנו חושבים כלל, אבל אתם חושבים. נכון? אתם רואים את ההבדל? האם זה נעשה יותר מידי? בבקשה תאמרו לי
51:28 לא? אני מופתע אתם הקשבתם ותו לא, לצערי
51:42 תראו רבותיי המחשבה יצרה מרכז כ - "אני" אני, הדעות שלי, המדינה שלי, האלוהים שלי, הניסיון שלי, הבית שלי, הריהוט שלי האישה שלי, הילדים שלי, אתם יודעים, אני, אני, אני. זהו המרכז שממנו אתם פועלים, חושבים. המרכז הזה מפלג, ובגלל המרכז הזה והפילוג הזה, חייב להיות קונפליקט, ברור. כאשר זאת הדעה שלכם נגד דעתו של מישהו אחר, המדינה שלי, וכל זה - פילוג כלומר, המרכז כל הזמן מפלג. ואם אתם חושבים מהמרכז הזה ומתבוננים מהמרכז הזה, פחד, אתם עדיין לכודים בפחד, בגלל שהמרכז הפריד עצמו מהדבר הזה שנקרא פחד ולכן הוא אומר, "אני חייב להיפטר מזה, אני חייב לנתח את זה, אני חייב להתגבר, להתנגד, וכולי אז אתם מחזקים את הפחד
53:26 אז האם אתם יכולים להתבונן, האם המיינד יכול להתבונן בפחד שנכנס לזה עוד קצת - בלי המרכז? התוכל להתבונן בפחד מבלי לתת לו שם, כי ברגע שאתם אומרים - פחד זה כבר בעבר כי אתם נתתם לו שם. אתם מקשיבים לזה? ברגע שאתם נותנים שם למשהו, האם אתם לא מחלקים אותו? הלבן והשחור והחום והקומוניסט - לא? ואז הפילוג הזה עצמו הוא צורה של התנגדות קונפליקט ופחד.
54:33 אז השאלה היא: להתבונן... בלי המרכז, ולא לתת שם לדבר הזה שנקרא פחד בזמן שהוא עולה כל זה דורש משמעת עצומה. אתם יודעים, המילה משמעת משמעותה ללמוד ללמוד ממישהו אתם אינכם למדים מהדובר אתם למדים מעצמכם
55:18 ולהתבונן בכל זה מאוד מקרוב, עם דאגה שאומר עם חיבה ותשומת לב אז המיינד מסתכל בלי הפילוג שהוא המרכז שלזה הוא התרגל. לכן ישנו הסוף של הפחד, גם החבוי וגם הגלוי אם לא עשיתם זאת הערב, אל תקחו את זה הביתה ותחשבו על זה אמת היא משהו שאתם צריכים לראות במיידי. ועל מנת לראות משהו בצלילות ובמיידיות, עליכם לתת את ליבכם ואת המיינד שלכם ואת כל הוייתכם.